קמב

בחי' כי חפץ חסד הוא שכך עלה במח' ורצונו לעשות חסד לעולמות כו', וזהו מ"ש כי אמרתי עולם חסד יבנה, שבריאת העולמות הי' מצד כי חפץ חסד הוא, אך מ"מ כיון שכך עלה ברצונו שיהיו עולמות ע"כ צריך לבנות את החסד, וזהו כפי פי' הב' שלעולם צריך להמשיך את החסד, והיינו מאחר שעלה ברצונו להטיב מצד טבע הטוב להטיב ונמשך בחי' זו מצד כי חפץ חסד בתחלת הבריאה, ואח"כ צריכי' אנו להמשיך בחי' זו באתעדל"ת אתעדל"ע (הגם כי בעצם בחי' זו הוא למעלה מכדי שתוכל לפעול אתעדל"ת של הנבראים אך ג"ז הוא בחי' חפץ חסד מצד טבע הטוב להטיב לברואיו שיפעול אתעדל"ת להמשיך בחי' אתעדל"ע ממקום גבוה כזה והיינו מאחר שכבר עלה ברצונו כו'), וע"י מה ממשיכי' את החסד הנ"ל הוא ע"י מה שהאדם עושה למטה צדקה וחסד שנותן לעני דלית לי' מגרמי' כלום. וזהו ג"כ פי' הפסוק אם כסף תלוה את עמי רק גמ"ח לחבירו בלי שום פני' לעצמו כלל, ועי"ז נמשך מלמעלה ג"כ בחי' חסד לעולמות בחי' כי אמרתי עולם חסד יבנה כו'.

ו) ועתה י"ל פי' הפסוק אם כסף תלוה את עמי את העני עמך, דלכאו' תיבות את עמי מיותר, והנה איתא במדרש אם כסף תלוה את עמי עי"ז את עמי בחירק, ולהבין פי' את עמי, הנה כתיב כי עמך מקור חיים פי' חיים היינו חיות של כל העולמות זהו בחי' חכמה וכמ"ש והחכ' תחי' כו', ומקור חיים היינו למעלה גם מן החכ', ופי' עמך מקור חיים היינו שאפי' מקור חיים הוא ג"כ טפל ובטל אך מ"מ הוא עמך, והיינו מ"ש עד שלא נבה"ע הי' הוא ושמו בלבד שהי' האור נכלל במאור, והנה מקור חיים הנ"ל נקרא מקור מים חיים ועז"נ אותי עזבו מקור מים חיים, והנה בחי' מים הוא המשכה למטה כי מים יורדים כו' כנ"ל, וזהו את עמי שעי"ז ממשיכי' מקור מים חיים למטה, שהמקור מ"ח הוא בחי' עמי כנ"ל שהוא בחי' עד שלא נבה"ע הי' הוא ושמו בלבד.

אך ע"י מה ממשיכים בחי' זו שהיא עמי זהו ע"י את העני עמך כו', כי עני ועשיר הם כנגד שמשא וסיהרא, והנה סיהרא לית לה מגרמה כלום שאין לה אור בפ"ע כלל רק שמקבלת האור מהשמש, ולכך יש לה שינויים שפעם הוא מלא ופעם הוא חסר, שבתחלת החדש היא חסירה ואח"כ נתמלאה, והיינו לפי שמקבלת אור מהשמש, והמכוון מה שהסיהרא לית לה מגרמה כלום ושתהא צריכה לקבל אורה מהשמש דוקא, שעי"ז היא בבחי' ביטול וכתיב ואל זה אביט אל עני ונכה רוח דוקא וכשהלבנה צריכה לקבל אורה מהשמש היא בטילה בתכלית הביטול ונעשית נקודה