קלז

ועפ"ז יובן משארז"ל (ר"ה די"ח א' וביבמות דק"ה א') ע"פ אם יתכפר עון בית עלי בזבח ובמנחה, בזבח ובמנחה אינו מתכפר אבל מתכפר בתורה ובגמ"ח, רבה דעסיק בתורה חי מ' שנין אביי דעסיק בתורה ובגמ"ח חי שיתין שנין, והיינו כי חסד חפצתי ולא זבח בחי' העלאות מלמטלמ"ע כ"א חסד דוקא בחי' תורה המשכת אלקות מלמעלמ"ט, וכמו"כ גמ"ח (וצ"ל דהיינו קרבן מנחה דאילו מנחה שבעולה (כמ"ש במדבר ך"ח ועשירית האיפה) יתבאר לקמן שזהו בחי' המשכה). וזהו ענין מה שארז"ל (ברכות י"ד סע"ב) כל הקורא ק"ש בלא תפילין כאלו הקריב עולה בלא מנחה וזבח בלא נסכים, ולכאו' אינו מובן מה שייך דמיונם זל"ז, אך לפי הנ"ל יתורץ דהנה קרבנות הם בחי' העלאה ממטה למעלה שהוא בחי' אש, שבחי' חי הוא בחי' יסוד האש כנ"ל, אבל נסכים ומנחה הם בחי' צומח, שיין ומנחת סולת שחייב הכתוב כמ"ש ועשירית האיפה סולת, הם בחי' צומח שהם מבחי' יסוד המים כי מים מצמיחים כל מיני תענוג ומים יורדי' ממקום גבוה למקום נמוך שהוא המשכת אלקו' ממעלה למטה, וזהו ג"כ ענין ק"ש ותפילין, כי ק"ש הוא בחי' רצוא למסור נפשו באחד הוא בחי' העלאה ממטה למעלה. אבל מצות תפילין הם המשכת אלקות מלמעלמ"ט והוקשה כל התורה כולה לתפילין, והיינו כמו שהתפילין הוא המשכת אלקו' למטה שכותבין הוי' אחד על קלף גשמי, כמו"כ כל המצות הם המשכות אלקות למטה, וזהו שאמרו כל הקורא ק"ש בלא תפילין דהיינו בחי' רצוא בלא שוב הוא כעולה בלא מנחה וכזבח בלא נסכים שהוא בחי' רצוא בלא שוב כנ"ל.

ג) והנה מעתה י"ל דלפי מה שנת' לעיל דתפלה הוא במקום הקרבנות שהיא בחי' העלאה ממטה למעלה, א"כ לכאורה אינו מובן מה דאיתא במס' שבת ר"פ מפנין דקך"ז סע"א וע"ב, דקא חשיב ר' יוחנן התם עיון תפלה מן הששה דברים שאדם אוכל פירותיהן בעוה"ז כו', ופריך התם והא תנן ריש פיאה אלו דברים כו' ולא קא חשיב רק שלשה דברים, ומשני הא דהני בהני שייכי כו', ופרש"י עיון תפלה הוא בכלל גמ"ח דכתי' גומל נפשו איש חסד, ור"י לפרושי מתניתין כו', וא"כ לפ"ז הוא היפוך ממה שנת' לעיל דתפלה הוא במקום הקרבנות. והנה מתחלה צ"ל פי' גומל נפשו איש חסד, והנה בפי' גומל יש שני פירושים, הא' לשון ויגמול שקדים (במדבר י"ז ך"ז) ויגדל הילד ויגמל (בראשית ך"א ח'), והיינו שצריך לגמול את נפשו מבחי' מותרות שלא יהי' נמשך אחר תענוגי עוה"ז שהוא רק מותרות. והב' הוא כמו אשירה להוי' כי גמל עלי (תהלים י"ג ו') גמל עליכי (קי"ו ז') שהוא ל' גמ"ח ג"כ