קלה

והחיות נושאות את הכסא וגם את בחי' כמראה אדם, כמ"ש ועל הכסא דמות כמראה אדם עליו מלמעלה לבחי' אוא"ס בחי' כי לא אדם הוא כו' כי רזא דקורבנא עולה עד רזא דא"ס, ולכן ע"י העלאת הקרבן מנשאים החיות את הכסא עם בחי' האדם שעל הכסא לבחי' אוא"ס שלא אדם הוא כו'. דהנה בחי' אדם הוא ג' קוין שהוא בחי' חסד דרועא ימינא גבורה דרועא שמאלא תפארת גופא, ודרך כלל הוא ג' קוין שהוא בחי' חח"ן מימין בג"ה משמאל דת"י כו' שהוא ע"ס בכלל וזהו בחי' כמראה אדם, והנה זהו רק לאחזאה איך מתנהג עלמא אבל לאו דאית לך צדק ידיעא כו' ולא מכל אינון מדות איהו כלל ואין ערוך אליו כלל, וע"י הקרבן מנשאים את בחי' כמראה אדם כו' לבחי' עצמיות אוא"ס ב"ה, וע"י העלאה זו נמשך תוס' אור בע"ס וז"ע נחוח להוי' כו'.

וזהו מ"ש את קרבני לחמי לאשי שהוא בחי' אש שלי דהיינו שרפים עומדים הם בחי' אש, ולכך נקראים שרפים ע"ש רשפי אש התשוקה שיש להם ליבטל וליכלל באוא"ס, ונקראים עומדים כמ"ש שרפים עומדים ממעל לו ע"ש שעומדים תמיד במדרגה אחת בבחי' רצוא לפי ששרפים אומרים קדוש, והנה פי' קדוש הוא לשון מובדל דהיינו שמשיגים איך שאוא"ס הוא קדוש ומובדל בערך על העולמות ואינו כמו בחי' שהנשמה מחי' את הגוף שמתלבשת בגוף ומתפעלת ממקרי הגוף, אבל למעלה כתיב אני הוי' לא שניתי כלל לפי שאינו מתלבש כלל בעולמות ומובדל מגדר עולמות, וזהו ענין ג' פעמים קדוש הוי' צבאות שכדי שיהי' בחי' צבאות אות הוא בצבא שלו (ע' בת"א ד"ה בעצם היום הזה יצאו בפ' בא) צריך להיות ג' צמצומים, כי קדוש הוא בחי' קדש ו' שענין הוא"ו הוא רק המשכה בדרך קו מבחי' קדש, וזהו ענין ג' צמצומים כדי להיות צבאות כו', והנה כשהשרפים משיגים זה איך שהוא קדוש ומובדל עי"ז נעשה להם הרצוא ליבטל וליכלל באוא"ס ממש ועומדים תמיד בבחי' רצוא זו ולכך נקראו בשם שרפים ע"ש רשפי אש כי טבע האש לעלות למעלה כו'.

ב) והנה הקרבנות הם ג"כ בבחי' אש, כי הנה ידוע שדצח"מ הוא כנגד ארמ"ע, והנה דומם הוא כנגד בחי' יסוד העפר, וצומח הוא כנגד יסוד המים כי מים מצמיח כל מיני תענוג, וחי הוא כנגד בחי' יסוד האש, ומדבר הוא כנגד בחי' רוח וכמ"ש ויהי האדם לנפש חי' ות"א לרוח ממללא, והיינו שע"י שמקריבין הבהמה ע"ג המזבח, עי"ז נעשה בחי' אש לעלות למעלה ונכללת בבחי' אש של השרפי'. וז"ע