קל

בפ"ע והרע בפ"ע רק ע"י חטא עה"ד נתערב טו"ר, לכן העבודה עכשיו ע"י מל"ת שהוא בחי' הרחקת הרע להפריד הרע מן הטוב כי לא יגורך רע כתיב, ואז אח"כ יכול להיות נמשך ע"י קיום מ"ע בחי' ה' של שם הוי'.

וזהו שמי עם י"ה שס"ה מל"ת זכרי עם ו"ה רמ"ח מ"ע, פי' כי ע"י מל"ת שמפרידים הרע מן הטוב עי"ז ממשיכים בחי' י"ה דבי"ה הוי' צור עולמים והיינו ע"י בחי' סור מרע, וזהו מן המיצר קראתי י"ה שע"י המיצר באתכפי' ואתהפכא במצות ל"ת עי"ז קראתי י"ה דהיינו בחי' י"ה דבי"ה הוי' צור עולמים (פי' דהיינו בחי' יו"ד ה"א שלמטה משם הוי', והיינו בחי' י"ה שביו"ד נברא העוה"ב ובה' נברא העוה"ז כו'), ואח"כ ע"י בחי' ועשה טוב דהיינו קיום רמ"ח מ"ע עי"ז ממשיכים בחי' אותיות ו"ה של שם הוי' וזהו זכרי עם ו"ה רמ"ח, אבל בחי' י"ה של שם הוי' הוא בחי' היותר גבוה וע"ז אמרו בכהאריז"ל שאין יכולים להמשיך מבחי' יו"ד ה"א של שם הוי' כ"א ע"י בחי' מס"נ בק"ש שהוא למסור נפשו באחד כו', וע' בלק"ת מענין מושבותיכם תביאו לחם תנופה בביאור על ואהי' אצלו אמון ד"ך ע"ג.

ומ"ש במ"א שזכור עם י"ה רמ"ח מ"ע שע"י מ"ע ממשיכים מבחי' י"ה, היינו כי יש ב' בחי' מצות, דהמצות שניתנו לנו הנה על ידם ממשיכים מבחי' ו"ה, אבל יש בחי' מצותיו שהוא מה שהקב"ה מניח תפילין והקב"ה מתעטף בציצית שע"י נמשך בחי' י"ה של שם הוי' (וע"י קיום המ"ע הנה עי"ז ממשיכים להיות הקב"ה מניח תפילין כו' ונמשך בחי' יו"ד ה"א של שם הוי' כו'). ונמצא כי יש ג' מדרגות, ע"י מל"ת ממשיכים בחי' י"ה שלמטה משם הוי', ואח"כ ע"י מ"ע ממשיכים בחי' ו"ה דשם הוי', וענין זכור עם י"ה רמ"ח היינו בחי' מצותיו שהקב"ה מניח תפילין שנמשך ע"י בחי' י"ה דשם הוי' כו'.

וזהו זכור את יום השבת לקדשו ושמור את יום השבת, שמור לנוק' וזכור לדכורא, כי שמור הוא בחי' שבת דמעלי שבתא שהוא בחי' העלאה מלמטלמ"ע בחי' כלה כו', וזכור לדכורא שהוא בחי' המשכת העונג מבחי' י"ה דשם הוי' שזהו מ"ש וקראת לשבת ענג עדן נהר גן כו'. (ועפ"ז אפשר לפרש הפסוק בישעי' (סי' ל"ח י"א) אמרתי לא אראה י"ה י"ה בארץ החיים דצ"ל מהו ב"פ י"ה, אלא כי באמת יש ב' בחי' י"ה הא' בחו"ב ונהר יוצא מעדן, הב' בח"ת ג"כ ונהר יוצא היינו יסוד להשקות את הגן מל', וזהו שורש ב' בחי' ג"ע היינו ג"ע העליון וג"ע התחתון כי ג"ע העליון שרשו מבינה ה' עילאה, וג"ע התחתון שרשו ממל', ע' בישעי' דרי"א ע"ב).