קכט

מבחי' עונג בשבת שזהו מ"ש וקראת לשבת ענג, ענג ר"ת עדן נהר גן כו', וזהו הציווי זכור את יום השבת לקדשו דהיינו להמשיך מבחי' ענג בשבת כו'.

ג) ומעתה יובן ענין זכור וענין שמור, דהנה שמור הוא מל"ת כמשארז"ל (סוטה דף ה' ע"א, שבועות ד' ע"א, מכות י"ג ע"ב, עירובין צ"ו ע"ב, ע"ז נ"א ע"ב, זבחים דק"ו א', מנחות צ"ט ב') כ"מ שנאמר השמר פן ואל אינו אלא ל"ת, וזכור הוא מ"ע כי זכור עם י"ה רמ"ח מ"ע, ולכאו' צ"ל הלא שמי עם י"ה שס"ה מל"ת וזכרי עם ו"ה רמ"ח מ"ע כו' (בקבלה יש ב' דיעות, הא' הוא של"ת הם בי"ה של שם הוי' ומ"ע הם ו"ה של שם הוי', ויש דיעה שהגם ששרש ל"ת הם מבחי' י"ה זהו רק השורש שלהם, אבל בעצם הם למטה מבחי' מ"ע דהיינו בחי' י"ה שלמטה משם הוי' כמשי"ת, וכאן נאמר כמו דיעה זו). הנה בקרי"ס אמרו עזי וזמרת י"ה ולע"ל נא' בישעי' (כ"ו א') ביום ההוא יושר השיר הזה כו' כי בי"ה הוי' צור עולמים ואיתא במדרש תלים בקי"ס הי' השיר של שני אותיות עזי וזמרת י"ה, אבל לע"ל יהי' השיר של ששה אותיות כי בי"ה הוי' צור עולמים, ולכאו' צ"ל הלא שם הוי' הוא ג"כ י"ה וא"ו ה"א וא"כ מהו ב' פעמים י"ה.

הנה בישעי' סי' ל"ח במכתב לחזקי' כתיב אמרתי לא אראה י"ה י"ה בארץ החיים כו' כי יש ב' בחי' י"ה, וזהו ג"כ מ"ש מן המיצר קראתי י"ה ענני במרחב י"ה שיש ב' בחי' י"ה, דהנה פי' יו"ד ה"א הוא שיו"ד הוא בחי' צמצום כדי שיוכל להיות אח"כ בחי' ה' התפשטות וא"ו המשכה כו', והיינו שאפי' כדי שיהי' בחי' שם הוי' הוא ג"כ ע"י צמצום דיו"ד, ולכן מתחיל שם הוי' ביו"ד, וכדי שיתהווה עולמות הנבראים משם הוי' צ"ל עוד צמצום והתפשטות דיו"ד ה"א, וזהו כי בי"ה הוי' צור עולמים שכדי שיוכל להיות בחי' בריאת העולמות משם הוי' הוא ע"י צמצום דיו"ד דוקא ואח"כ ה' התפשטות, והיינו בחי' י"ה דבי"ה, שע"י בחי' יו"ד ה"א זה הוי' צור עולמים. ואפ"ל היינו העוה"ב והעוה"ז כמארז"ל ברבות בראשית פי"ב דט"ו ע"ב, וכ"ה במנחות דף כ"ט ע"ב, ביו"ד נברא העוה"ב ובה' נברא העוה"ז, וע' בישעי' ע"פ בטחו בהוי' (כ"ו ד') דקס"ד ב'. והנה בשעת בריאת העולם לא הי' הרע מעורב בהטוב כ"א שהטוב הי'

עמודים המצטטים את אותם מקורות

מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.