קכז

שיתהווה העולם שהוא בחי' גבול מהארץ לרקיע מהלך ת"ק שנה שהוא בחי' גבול מאתו ית' הבלתי בע"ג הוצרך להיות ע"י רבוי צמצומים דוקא כי גבול לגבי בבע"ג אין ערוך כלל, לזה הי' ע"י צמצום הדבור דוקא שחשיב מעשה שהוא בחי' צמצום והשפלה, וכמשל האדם בעת שעושה איזה כלי הנה בעת שעושה מושפלים שכלו ומדותיו בעשיית הכלי, כך עד"מ למעלה כביכול שכדי שיהי' בריאת העולם הי' בחי' השפלה בדבור בבחי' צמצום בעשרה מאמרות פרטיים כו', ולכן בכל מע"ב לא נאמר רק שם אלקים עד לאחר שבת נאמר ה' אלקים, של"ב פעמים אלקים הם כנגד ל"ב נתיבות חכ' ששם אלקים הוא מדת הצמצום לצמצם בחי' החכ' כו' עד שיהי' בריאת העולם, ושבת הוא כי בו שבת כאדם ששובת ממלאכתו שהשכל והמדות שנשפלו להתלבש בדבור ובמעשה עולים למהותן ועצמותן, כמו"כ למעלה ענין השבת הוא בחי' העלאה מלמטלמ"ע.

וזהו מ"ש והנה טוב מאד ויכולו השמים, פי' טוב מאד הוא בחי' בע"ת כידוע דטוב הוא יצ"ט ומאד הוא יצה"ר כשנהפך לטוב ע"י התשובה וכידוע ענין התשובה שהוא מדריגה גבוה שבמקום שבע"ת עומדין צדיקים גמורי' אינם יכולים לעמוד, ועד"ז הוא ענין השבת שהוא אותיות תשב בחי' העלאה מלמטלמ"ע שהוא בחי' עליות החיות שירד בשי"ב בבחי' ירידה, בשבת הוא עולה בבחי' עליית העולמות למהותו ועצמותו ית' כו', וזהו בחי' שבת דמיקדשא וקיימא שהוא בחי' עליות הכח הנמשך מחכ' לבחי' דבור שדבורו של הקב"ה חשיב מעשה לבחי' עצמיות החכ' כו' כנ"ל במשל שלאחר גמר המלאכה חוזרין המוחין למהותן ועצמותן כו', וזהו בחי' שבת דמיקדשא וקיימא שהעלי' היא ממילא כי בו שבת כו', ובד"כ עלי' זו הוא מבחי' עשי' בחי' דבור הוא המל' לחכ' כו', וכמו"כ הוא העליי' מבחי' עולם העשי' בעילוי כל עולם לפי ערכו עד בחי' חכ' דאצי' כו'.

ב) אך הנה כתיב אשר ברא אלקים לעשות, וארז"ל לעשות לתקן שכל מה שנברא בשי"ב צריכין תיקון אפי' תורמסין צריכין תיקון, וכתיב ושמרו בנ"י את השבת לעשות את השבת דמזה משמע שישראל עושים את השבת, וצ"ל הלא שבת מיקדשא וקיימא כו' כנ"ל. הנה כתיב חכמות בחוץ תרונה וקאי על התורה כמ"ש (משלי ט') חכמות בנתה ביתה חצבה עמודיה שבעה הם ז' ס"ת כמשארז"ל במד"ר, ופי' חכמות לשון רבים פי' בזהר חכמות תרי חכ' עילאה וחכ' תתאה, דהנה התורה כמו שהיא למעלה הנה אורייתא מח"ע נפקת (שהוא בחי' חכים ולא בחכ' ידיעא, וז"ע אלפים שנה חו"ב קדמה לעולם ז"א כו'), והתורה כמו שנתלבשה למטה הוא רק נובלות חכמה שלמעלה תורה והוא בחי' ח"ת, אבל מ"מ הנה ח"ע מלובש בח"ת ולכן