ספרי כ"ק אדמו"ר מהר"ש נ"עתורת שמואלתרכ"זמאמרים[ולא נחם אלקים]קכב

קכב

עממין. והיינו פי' הפסוק היינו שלא נחם אלקים ולא נהגם דרך בחי' ומדריגת פלשתים דקדושה, היינו שמיד בצאתם ממצרים שהוא בחי' סור מרע והיציאה ממצרים וגבולים של העוה"ז שהאדם קשור בהם שכשיוצא מבחי' זו יבא מיד לבחי' השמחה בה' בפילוש ובגלוי כו' שלא זו הדרך, כי צריך להיות כמה מדרגות בנתיים שהרי נאמר שמחו צדיקים בה' צדיקים דייקא, וביאור הטעם כי קרוב הוא ליפול מזה כי פן בראותם מלחמה שהוא ענין הנסיון שיבא להאדם לא יוכל לעמוד בקשרי המלחמה (וכשעומד בנסיון עי"ז מעלה הניצוץ, משא"כ כשלא יוכל לעמוד ח"ו) ויסוג אחור ושבו מצרימה (ועמ"ש בד"ה אחרי ה' אלקיכם תלכו אחרי דייקא ע"ד כי מנסה ה' כו', וזהו לכתך אחרי במדבר), אלא הדרך הנכון כמ"ש תחת אשר לא עבדת את ה' אלקיך בשמחה שתהא השמחה ע"י עבודה (כמ"ש בד"ה תחת אשר לא עבדת).

והענין שיש להבין במ"ש תחת אשר לא עבדת כו' בשמחה כי הלא זהו ממדרגת צדיקים שנאמר שמחו צדיקים בה' בתלים ססי' צ"ז ואיך יגיע כל אדם לזה. והענין שיש ב' מיני אהבות, הא' שנעשי' מאלי' ע"י התבוננות בה' אחד, והיא כשלהבת העולה מאליה ובוערת ברשפי אש ואין בה שום מבוקש (אגה"ק סי' י"ח בד"ה כתיב מה יפית), והוא ענין אהבה בתענוגי' שמתענג על ה' עונג נפלא בשמחה רבה ועצומה שמחת הנפש וכלותה בטעמה כי טוב ה' ונעים כו', וע"ז כתיב שמחו צדיקי' בה' ולא כל אדם זוכה לזה. והשנית היא אהבה ותאוה שהנפש מתאוה וחפצה לדבקה בה' וזהו יש בכל נפש מישראל ורע לה מאד להתרחק ממנו ח"ו וע"ז נאמר ואהבת את הוי' שיהי' אלקיך, אך איך הדרך לדבקה בו והרי לית מחשבה תפיסא בי' כלל ואין דרך לדבקה בו כ"א ע"י התורה ומצות שהם הדברים אשר אנכי מי שאנכי מצוך כו', ואי לזאת יהי' השמחה גדולה בעסק התורה והמצות ועז"נ פקודי ה' ישרים משמחי לב, וכמ"ש בד"ה את קרבני לחמי ובד"ה אוסרי לגפן. ועז"נ תחת אשר לא עבדת את ה' בשמחה ובטוב לבב מרוב כל שצריך להיות השמחה בעבודה דהיינו בתומ"צ, שעי"ז מרוה צמאונו היינו לאחר שקיבל עליו עול מ"ש וצמאה נפשו לאלקי' אזי ע"י קיום המצות מרוה צמאונו וממשיך גילוי אוא"ס בנפשו וזה יכול כל אדם להגיע. אבל השמחה בה' מצד מהו"ע בלי שום מבוקש זהו רק מדרגת הצדיקים כו'.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.