קיג

וא"א בז"א, וזהו אחר יצ"מ שהוא לידת ז"א, ועיין בדרוש מיילדות העבריות, ועיין מענין פי' מוחין בביאור ע"פ והנצח זו ירושלים, ועמ"ש בביאור כי תשמע כו' לעשות הישר בעיני ה' כו' בפ' ראה בענין כי אל דעות ב' דעות יחו"ע ויחו"ת. והנה אף שז"א נק' יחו"ע אבל לגבי עתיק נק' ז"א אלקים ויחו"ת, וא"כ מה שז"א מניח תפילין הנה תש"י זהו מה שנק' אצלינו יחו"ע ולגבי עתיק נק' יחו"ת, ותש"ר דז"א היינו מה שנמשך בו גילוי מוחין מיחו"ע דעתיק, ועז"נ כי הוי' ע"ק הוא האלקים ז"א כמ"ש באד"ר דקמ"ג ע"א, והוא ענין אסתכלותא דע"ק בז"א יאר ה' פניו כו', גם שם דק"מ ע"א ע"פ חכמות בחוץ תרונה מבואר שתש"ר הוא המשכה ממו"ס במוחין דז"א, וכ"כ בואתחנן דרס"ב ע"א, וע' בזח"א תולדות קמ"א ב' שיצחק המשיך בחי' זו ע"י הבארות שחפר, ויצא קס"ב א' שיעקב המשיך זה ע"י המקלות כו'.

והנה בענין שבתפילין שאנו מניחים נאמר שמע ישראל כו' ה' אחד, ובתפילין דמארי עלמא נאמר שבח ישראל כי מי גוי גדול כו', הענין כי נש"י נק' בנים לה' וברא כרעא בחי' רגל כביטול הרגל לגבי הראש, והקב"ה נק' אבינו שבשמים אור אבא שבז"א ונק' ישראל לי ראש. אך הקב"ה שהוא ז"א קורא לישראל לי ראש כי שרש נה"י מהכתר בחי' וגם נצח ישראל לא ישקר כו', ועיין בביאור ע"פ חגרה בעוז כו', ועיין בביאור ע"פ אני דפ' ציצית בענין כשישראל עונין איש"ר הקב"ה מנענע בראשו כו' שנש"י ממשיכים בחי' שמו הגדול וגלגלתא ומו"ס, והיינו ע"י ביטול היש והמשכה זו נמשך בז"א, וזהו שבתפילין דז"א נאמר שבח הנש"י כו'. גם כמ"ש בת"א פ' מקץ סד"ה רני ושמחי בענין עד שקראה אמי שע"י מס"נ בק"ש ממשיכים נש"י המוחין בז"א כו', וע' מזה בד"ה צאינה וראינה שזהו ענין שאו ידיכם קדש וברכו את ה' כי קדוש בוא"ו היינו ז"א והוא המשכת הארה להיות סוכ"ע וממכ"ע, אבל קדש הוא בחי' שלמעלה מגדר עלמין ולכן אין בו וא"ו והמשכה, אך נש"י ע"י שאו ידיכם ביטול בשמע ישראל בשכמל"ו ממשיכים מבחי' קדש בבחי' קדוש וזהו וברכו את הוי', וזהו פי' הקדוש ברוך הוא כו', וזהו שנאמר ויקרא לו אל