קיא

שבהיכל ק"ק היא בריאה לאחדים עם אצי' ולא התלבשות כשומע שכל חבירו כ"א גילוי שם הוי' וזה נמשך ע"י תש"ר, וגם תפלה היחוד שנק' ג"כ בית ויהי ביתך כבית פרץ, ויחוד זה נמשך ע"י המשכת המוחין תחלה שהקטן אינו יכול להוליד כו', וזהו ענין תפלה כנגד קרבנות כי קרבנות אין נוהגין רק בזמן הבית לפי שהן גילוי בפועל ממש אש שלמעלה יורד כו' ושיהי' הגילוי למטה הוא ע"י השראת מקיף עליון בחי' בית כמ"ש ארוממך כו' ועי"ז ואברכה שמך כו', וכן במזמור שיר חנוכת הבית ארוממך ועי"ז דיליתני לידה וגילוי, ותפלה ג"כ יש בה גילוי בפועל ממש רופא חולים כו' אך היינו ע"י בית תפלה [ביטול] יר"ע הנק' דרתא, וז"ש בגמ' פ"ג דברכות רב יהודה כי הוה שליף כו' שלהיות הגילוי בפועל ממש דוקא ע"י יר"ע מס"נ, דהוי מסרי נפשייהו כמבואר שם ד"ך ע"א (ובסנהדרין דק"ו ב' א"ר גבי דואג ואחיתופל ג"כ מארז"ל הנ"ל ומסיים אלא הקב"ה ליבא בעי דכתי' וה' יראה ללבב (שמואל א' ו') והיינו בחי' רעו"ד בחי' קוש"י שבנפש, וזהו הדרתא), וכן בהמ"ק בירושלים יראה שלם להשתחוות בבית כו'. וזהו תפילין דמארי עלמא מה כתיב בהו כי מי גוי גדול, פי' גדול המשכת המוחין דגדלות בהמדות שהם ג' נמשך לשם היו"ד ע"י הוא"ו.

והנה ענין הקב"ה מניח תפילין בגמ' פ"ק דברכות ד"ו סע"א, ובלקוטי הש"ס מהאריז"ל כ' הם תמיד נה"י שעל ראש הז"א הנק' סתם קוב"ה, והתפילין דרש"י הם הנה"י דאימא שעל הז"א, ותפילין דר"ת הם הנה"י דאבא שעל ראש ז"א, ותפילין דשימושא רבא הם הנה"י דאריך שעל ראש הז"א וע"ש בשער הכללים מע"ח עכ"ל. וקשה הא עכ"פ אין חיוב על האדם רק זוג א' של תפילין למר כדאית לי' כו', ולפ"ד האריז"ל הרי הם באמת ג' מדרגות. ונראה דאף שתפילין שבאדם צריך להיות זוג א' והם התפילין דנה"י דאימא לרש"י, עכ"ז ע"י נמשכו ממילא ג"כ נה"י דאבא ונה"י דא"א, וא"כ אין נפ"מ למעשה ע"ז למטה, וכה"ג מבואר ע"פ תספרו חמשים יום והרי אין סופרים רק מ"ט ימים אלא שעי"ז נמשך ממילא שער החמשים כמ"ש בביאור ע"פ אני ישנה כו', וכה"ג נת' עוד בענין תפלת ערבית רשות בביאורי הזהר ס"פ חיי שרה. ועיין מענין הקב"ה מניח תפילין בת"א פ' מקץ בביאור ע"פ כי עמך