קד

של שם, שש' הוי' לשון שמחי' ומהוה, והיו"ד מורה על תמידות ההתהוות כמו ככה יעשה כו'. והנה ארז"ל כנור של בהמ"ק הי' של ז' נימין וכנור דימוהמ"ש של שמונת נימין ושל תחה"מ של יו"ד נימין שההפרש בין בהמ"ק לימוה"מ הוא בנימא א' לבד, ודתחה"מ של עשרה נימין שהענין הוא שעשרה נימין רומזים לע"ס, וזהו בחי' יו"ד כו'.

והנה בכדי שיהי' מ"ת צ"ל תחלה יצ"מ, וזהו והוצאתי אתכם מתחת סבלות מצרים, פי' מצרים, שכמו שיש מצרים בלעו"ז, כמו"כ יש בחי' מצרים בקדושה והיינו כל בחי' המצרים וגבולים שנמשכים מבחי' ש' שדי שאמר לעולמו די כו', וזהו להוציא את בנ"י מאמ"צ היינו שיצאו מהמצרים וגבולים המגבילים ומסתירים כו', ואל פרעה מלך מצרים הוא הרצון הזר דנה"ב כו', ולזה הי' טענת משה הן בנ"י הוא בחי' הנה"א שיש בנש"י לא שמעו אלי מחמת קוצר רוח והעבודה קשה שנש"י מושקעים במצרים ואיך ישמעני פרעה הוא בחי' הרצון הזר דנה"ב כו'. ולזה השיב לו הקב"ה וידבר כו' אל משה ואל אהרן ויצוום, פי' ויצוום לשון צוותא וחיבור שחיבר אתו את אהרן, דהנה אהרן הוא בחי' שושבינא דמטרוניתא המעלה את נש"י וכמ"ש ובהעלות אהרן את הנרות כו' ואז יכלו נש"י לצאת מאמ"צ. אך כדי שיתחברו משה ואהרן כי רחוקים הם במדרגה זמ"ז, כי משה הוא בחי' חכ' ואהרן הוא בינה, שהבינה הוא בחי' בריאה דאצי', וחכ' אצי' שבאצי' שאין ערוך בין בחי' בריאה שבאצי' לאצי' שבאצי', וכמו עד"מ שבין בריאה לאצי' עם היות כי אימא מקננא בבריאה רק עכ"ז היא בחי' בריאה ואינה בערך האצי' והיינו מפני כי החכ' אינו מאיר בבריאה, משא"כ באצי' שמאיר בחי' חכ' הגם שהוא דרך מעבר הבינה כנודע, וא"כ רחוקים הם זמ"ז ולכן וידבר הוי' (צ"ל שזהו בחי' ש' הוי' דלעילא) אל משה ואל אהרן ויצוום בבחי' חיבור בכדי להוציא את בנ"י מאמ"צ כי אהרן שושבינא דמטרוניתא היא בחי' נש"י ומשה הוא בחי' שושבינא דמלכא להמשיך גילוי אלקותו ית' וע"י שניהם יצאו בנ"י מאמ"צ ואל פרעה כו' שגם הרצון הזר דנה"ב יתבטל ג"כ כו'.