צז

כו' וכמ"ש בלק"ת ד"ה מה יפו פעמיך הנ"ל, וגם כי מלאך מט"ט מפרשים לפעמים על בחי' מל' ג"כ (ואפ"ל דהיינו כנ"ל שכאשר מז"א ומל' דאצי' מאיר הארה שמהארה זו יתהוו בחי' בי"ע כו', היינו שמאיר הארה זו אז במט"ט שרו של עולם שאז נק' ההארה מט"ט והוא שאמרו שמט"ט נק' מל' דאצי', וע' בד"ה מה יפו פעמיך בנעלים שלא נדפס, ובהגהות בס' תרי"ט ובד"ה קול מצהלות חתנים דתרי"ד, וצ"ע). אך על שיטה זו קשה מהמדרש פ' בראשית פ' א' בענין המלאכים י"א שנבראו בשני וי"א בחמישי ר' לולינא בר טברין אמר בשם ר' יצחק בין על דעתו דר"ח ובין על דעתו דר"י הכל מודי' שלא נברא ביום ראשון כלום שלא יאמרו מיכאל מותח בדרומו של רקיע כו' שנאמר (ישעי' י"ד) אנכי ה' עושה כל כו' מאתי מי אתי כתיב מי הי' שותף אתי במע"ב ולפי המד"ר האיך אפ"ל מד"ה מה יפו פעמיך בנעלים.

ג) אמנם הנה רבינו ז"ל עצמו כ' באגה"ק במאמר איהו וחיוהי חד שגרמוהי הם כלים די"ס דאצי' הם בבחי' גבול, ולפי' האריז"ל גרמוהי זו"נ וחיוהי חב"ד. והענין הוא דהנה אנו רואים שענין המדות הוא השפעה לזולתו דוקא וכנ"ל בענין חסדן או רחמן שא"א כ"א כאשר יש על מי להתחסד או להתרחם, משא"כ בחי' חכמה שיכול לישב ולהשכיל השכלות כו', ועד"ז יובן למעלה שענין כלים דז"א שייכים לברה"ע וכמ"ש זכור רחמיך כו' כי אמרתי עולם חסד יבנה כו', משא"כ ג"ר וגם כלי הג"ר אינם שייכים כלל לברה"ע. ונמצא כי פי' לתבונתו אין מספר לפי שיטה זו הוא בחי' בינה דוקא, משא"כ כלים דז"א עכ"פ הם שורש ומקור הגבול. אך מה שיש להקשות על שטה זו מאחר שכלים דז"א הם בחי' גבול איך הם חד כמאמר איהו וגרמוהי חד בהון, אמנם הענין שבבחי' זו הם חד שמתייחד עמהם להוות עולמות בע"ג שבבחי' זו מתייחד איהו ית' עם גרמוהי בכדי שיהי' ברה"ע כו', אך הנה דרוש זה נאמר לפי שטה הא' שבי"ע הם בבחי' מספר ובאצי' הוא בלי מספר כו'.