פו

(לכאורה הוא סותר למ"ש קודם שהוי' הוא בחי' הי' הוה ויהי' כאחד שהוא בחי' שלמעלה מן הזמן לגמרי, ואיך נאמר בטחו בה' עדי עד איך יתכן לשון עדי עד על ש' הוי'. וי"ל ע"ד שנת' בספר ישעי' ע"פ בטחו בה' עדי עד כי בי"ה הוי' צור עולמים סעי' ח' שהביא מהבחיי פ' יתרו גבי וידבר אלקי' את כל הדברים ולא נא' וידבר ה', שהשם המיוחד דיבר ע"י בחי' מל' וז"ש כי בי"ה ה' צור עולמים יבאר כי השם המיוחד שהוא צור עולמים בי"ה ובו דבר כו' שנא' כי שמי בקרבו, עכ"ל, מבואר דמפרש י"ה על מלכות. וכ"כ במאו"א אות יו"ד סי' ך"ח י"ה או"א כי יו"ד דשם חכ' ה' בינה, וגם המלכות נק' כך בסוד חכמה רברבא חכ' זעירא, יו"ד מאיר בה' עכ"ל. והביא עוד מד"ה וכל העם רואים את הקולות בת"א ס"פ יתרו גבי ענני במרחב י"ה שפי' שם על חכמה תתאה, וגם הביא שם מפרע"ח שער חגהמ"צ פ"ו גבי די אכלו אבהתנא, די מורה על זיווג יסוד ומל', א"כ היינו בחי' י"ה דשייך במל' ר"ל מבחי' יו"ד שהיא היסוד נמשך לה' אחרונה היא המל'. וע"ש בסוף סעי' ח' שכ' וז"ל וא"כ לפ"ז פי' הפסוק בטחו בה' עדי עד היינו מל' הנק' עד שעד שם מגיע אתעדל"ת והעלאת מ"ן, כמ"ש האריז"ל בזהר הרקיע בפ' בראשית על דף מ"ה, וגם יסוד נק' עד כמ"ש בבקר יאכל עד, ושמא תאמרו הלא זהו סוף המדריגות שבאצי' וא"כ חלילה שמא אין בהם הכח כ"כ עז"א כי בי"ה הוי' צור עולמים ר"ל בבחי' מל' הנק' י"ה ממנה נתהוו כל העולמות והיינו ע"י שם הוי' דכולא חד ששם הוי' צור עולמים ע"י בחי' י"ה שהוא בחי' מל', והיו"ד הוא מה שמקבלת המל' מבחי' יסוד וכנ"ל בענין די אכלו אבהתנא, ואי לזאת בטחו בהוי' והיינו עדי עד עכ"ל. וא"כ אינו סותר כלל למ"ש קודם שלשון עדי עד ל' נצחית אינו שייך כ"א במל', שבאמת כך הוא שעדי עד הוא בחי' מל' וגם בחי' יסוד כנ"ל, ומ"מ שייך לאמר בטחו בהוי' ע"ז משום דכולא חד, וע"ד מ"ש במ"א בפי' הפסוק את שבתותי תשמורו בחי' סוכ"ע, ומקדשי תיראו ממכ"ע, אני הוי' כולא חד) ועל כן יש השגות עד אין קץ לפי שבג"ע מאיר בחי' מל' שהוא בחי' נצחי'.

והגם שבספרים לא נז' כ"א ג"ע עליון ותחתון, אבל באמת יש כמה בחי' ג"ע ותענוגים עד אין קץ, וזהו משובח ומפואר עדי עד, וכמארז"ל צדיקים אין להם מנוחה בעוה"ב שנאמר ילכו מחיל אל חיל, ונועם ה' והתענוג ההוא הוא מבחי' גילוי שמו הגדול כו'.

ב) והנה המשכה וגילוי תענוג זה משמו הגדול הוא ע"י המצות וכמ"ש ויניחהו בג"ע לעבדה ולשמרה לעבדה זו רמ"ח מ"ע ולשמרה זו שס"ה ל"ת, שע"י רמ"ח מ"ע ושס"ה ל"ת ממשיכים תוס' אור וגילוי בג"ע. וזהו שאנו מברכים על