פא

גילוי אלקות וכמ"ש אותי עזבו מקור מים חיים (וכמ"ש המצ"ד ע"פ ומעין שזהו הנהר שביחזקאל, והמקור שבזכרי') וכתיב ונהר יחרב ויבש, יחרב בבית ראשון ויבש בבית שני אז נעשה צמאון ותשוקה למים וכמ"ש צמאה לך נפשי כמה לך בשרי בארץ ציה ועיף בלי מים, וזהו כאיל תערוג על אפיקי מים דהיינו על העדר המים. וזהו נפתלי שהוא בחי' תפלה היא איילה היינו כמו אילה שגועה על העדר המים והקב"ה מרחם עליה כך בחי' תפלה הוא כדי שיהי' התחברות אא"ס מקור מים חיים בבחי' שם שהוא מקור לעולמות כו' כדי שיהי' גם למטה גילוי אלקות.

וזהו שלוחה דפי' שלוחה יש שני פירושים, א' ל' אילה היא שלוחה שהיא רצה במהירות מאד, והב' ל' שליח, ובאמת שני בחי' אלו ישנם באילה שהיא רצה מהרה וגם היא שליח של כל החיות. והנה בתפלה יש ג"כ שני בחי' אלו, דהיינו כי כתי' מי כה' אלקינו בכל קראינו אליו, וכתי' דרשו ה' בהמצאו דוקא אלו עשי"ת, ומתרצינן כאן ליחיד כאן לצבור, ליחיד דוקא בעשי"ת, משא"כ לצבור בכל קראנו אליו. ובזה יובן ג"כ מה שארז"ל מט"ט קושר כתרים לקונו מתפלותיהן של ישראל שמשמע שהתפלה נתעלה ע"י המלאכים, וכתיב בכל קראנו אליו ולא למדותיו, והיינו כשהתפלה היא בצבור או בעשי"ת אפי' ליחיד אז התפלה היא אליו שאינה צריכה להתעלות ע"י המלאכים, משא"כ ביחיד שלא בעשי"ת אז הוא נתעלה דוקא ע"י מלאכים, והנה כשנתעלה ע"י מלאכים עי"ז התפלה נתעכבת מפני שצריכה לעלות מעולם לעולם וע"כ היא מתעכבת ואינה נמשכת במהרה, משא"כ כשהיא נתעלה אליו למהותו ועצמותו שלא ע"י המלאכים אזי אינה נתעכבת כלל ונמשכת במהרה, וזהו מ"ש יעננו ביום קראנו תיכף ומיד, וזהו מ"ש כאן נפתלי אילה שלוחה, דהיינו כשהתפלה היא שלוחה דהיינו שליח ציבור, אזי היא שלוחה במהרה תיכף ובמהירות שאינה נתעכבת כלל ונמשכת בלתי שיהוי ועיכוב זמן כלל.

הנותן אמרי שפר קאי על התורה שהתורה ניתנה בקול שופר, ושופר הוא בחי' תענוג, וכמשארז"ל למה נק' שמה שפרה שמשפרת את הולד וכן כתיב שפרה שמים הודו שהוא לשון תענוג, וזהו מ"ש כאן הנותן אמרי שפר היינו אמרים של תענוג, כי התורה נמשכה ממקור התענוגי' כי עמך מקור חיים כו' ואהי' אצלו