פ

המאכל, ואח"כ המאכל עולה על שולחן מלך, וכך עיקר הבירור הוא דוקא ע"י ברייתא שמבאר כל פרטי ההלכות, ועי"ז נמשך הלידה גם ברחל שיהי' בחי' גילוי אלקות שע"י בירורי' דוקא נמשך בחי' גילוי אלקות. וזהו נפתלי מלשון דור עיקש ופתלתול שהוא רבוי דברים, דהנה מבואר לעיל שעיקר התפלה הוא כדי שיהי' התחברות הנפש המלובש בגוף עם שרש הנשמה בחי' מזל, אך הגוף ונה"ב מסתיר, וכדי שלא יהי' הגוף ונה"ב מסתיר זהו ע"י פתלתול רבוי דברים, דהיינו ע"י תושבע"פ ברייתא כי תושבע"פ נק' אילנא דטו"ר, דהיינו שהוא מברר את עה"ד טו"ר שהוא שרש נה"ב ועי"ז גם נה"ב אינו מסתיר כלל כו'.

ומעתה י"ל הפי' של המדרש שהוא לשון נופת, והענין הוא דהנה כתיב גשם נדבות תניף כו' והוא ל' נופת תטופנה שהוא בחי' הזלה והטפה. והענין הוא דהנה התחברות הנפש שמלובש בגוף עם שרש הנפש הוא בשני אופנים, א' בבחי' העלאה ממטה למעלה והב' בבחי' המשכה, והנה ע"י תפלה הוא בבחי' העלאה, וע"י התורה הוא בבחי' המשכה מלמעלה למטה, וזהו גשם נדבות תניף דהיינו לשון הזלה והטפה מלמעלה למטה ונוזלים מן לבנון, ונוזלים הוא בחי' מזלי', וגם נוזלים הוא לשון יזל מים מדליו הזלה למטה, הוא מן לבנון שהוא בחי' לובן העליון. וזהו שלאה ורחל ושתי השפחות היו בנות לבן, שלמטה הי' לבן גשמי ונפל בקליפות אך למעלה בשרש הוא בחי' לובן העליון, וע"י התורה ממשיכים גילוי שרש הנפש למטה, וזהו שיהא שם שמים מתאהב על ידך בבחי' המשכה למטה שיהי' בחי' גילוי אלקות מלמעלה למטה כו'.

וא"ו) ומעתה י"ל מ"ש נפתלי אילה שלוחה, דהנה כתיב כאיל תערוג על אפיקי מים כן נפשי תערוג אליך אלקים, דהנה אילה היא חסידה שבחיות שכשהחיות צמאים למים וצריכים למטר הולכים אל אילה וחופרת גומא ומכניסה קרניה בגומא וגועה עד שהקב"ה מרחם עליה, כן נפשי תערוג אליך אלקים ג"כ על העדר המים, וכתי' ונהר יוצא מעדן כו' וכתיב אותי עזבו מקור מים חיים את ה' וכתיב כי עמך מקור חיים, ולהבין איך שייך למעלה בחי' מים ונהר. אך הענין הוא שכמו שהנהר הוא שיורד מגבוה לנמוך, כמו"כ המשכת אלקות מלמעלה למטה נק' נהר, וזהו מ"ש ומעין מבית ה' יוצא (יואל ד' י"ח) ות"י מבית מקדשא דהוי', והיינו שלפי שלע"ל יהי' גילוי אלקות למטה, לכך נמשך למעין, והנה בגלות שאינו מאיר

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.