עה

למעליותא, והיינו שיש להם עקשות לאלקות אף בלי טעם כלל לבלתי יסור ימין ושמאל ועי"ז המשיך י"ג מדה"ר כו', וזהו ואהבת לשון הבטחה וקאי על רצה"ע לפי שרצה"ע אינו תלוי בכח הנפש המשכלת ומתבוננת כלל לפי שהיא למעלה מן השכל ונק' בחי' משכיל שהוא בחי' מקיף של הנשמה, אך הכלי לזה הרצון שיהי' מאיר רצון זה בנפש הוא ע"י רצון התחתון שעפ"י שכל שמתחלה צריך שיגיע לרצון שע"פ שכל ע"י שמתבונן באלקות שע"ז שייך לשון ציווי ואח"כ יהי' מאיר רצה"ע הנ"ל שהוא בחי' הבטחה שסופו לבוא לבחי' רצון זה ג"כ.

והנה רצון זה שלמעלה מן השכל הוא שמאיר בשבת שבשבת הוא גילוי בחי' מקיף של הנשמה, כי בד"כ יש בכאו"א מישראל שני בחי' מקיף ופנימי, ודרך פרט יש ה' מדרגות בנשמה נר"נ ח"י, אך בדרך כלל הם שני בחי' מקיפים ופנימיים, כי נר"נ הם בחי' פנימי' המתלבשי' בגוף, נשמה במוח, ורוח בלב (בחי' רוח החי' או מדות שבלב), ונפש בכבד, וחי' יחידה הם בחי' מקיפי' של הנשמה, ובשבת מאיר בחי' המקיף של הנשמה. וזהו ענין הנשמה יתירה דהיינו התגלות בחי' מקיף, שבכל ימי החול הוא בבחי' מקיף ואינו מאיר בפנימי', ובשבת מאיר בבחי' פנימיות. וע"כ ארז"ל שבת לאו זמן תפילין, כי תפילין הוא המשכת בחי' מקיפי' כי תפילין נושאים אותם ע"ג הראש אך בשבת שמאיר בחי' המקיף של ימי החול בבחי' פנימיות ע"כ אינו צריך לתפילין. והנה כיון שהמקיפים מאירים בבחי' פנימי' ממילא נמשך בחי' מקיף יותר גבוה כו', וזהו מ"ש שער החצר הפנימי' הפונה קדים סגור יהי' ששת ימי המעשה וביום השבת יפתח, והיינו שבשבת מאיר מבחי' קדים, כי קדים הוא למעלה מבחי' ראשית כי ראשית הוא שייך להשתלשלות רק שהוא ראשית ההשתלשלות אבל מ"מ יש לו גם שני, אבל קדים הוא למעלה מן ההשתלשלות שהוא בחי' קדמונו של עולם בחי' סוכ"ע.

ג) והנה התפלה הוא מחבר שיהי' מאיר הארת השבת גם בחול, וזהו שנק' סולם כמו שבסולם יש ד' שליבות כמו"כ בתפלה יש ד' מדרגות, דהיינו עד ברוך שאמר, ומברוך שאמר עד ישתבח, וקריאת שמע, ותפלה שהא כנגד נר"נ המאיר בגוף בבחי' פנימי ובחי' מקיף שלמעלה מהתלבשות כו', והיינו שהתפלה מחבר את הנשמה המלובשת בגוף לשרש הנשמה בחי' מזל כו'. וזה הי' ג"כ ענין הקרבנות כי קרבן הוא ל' קירוב שמקרב אלקות לנשמה כו', וכמ"ש הבחיי שענין הקרבן הוא קירוב הכחות והשמות, וע' בד"ה ציון במשפט תפדה שלא נדפס