ע

מפסיק לק"ש. והגשה זו זהו ע"י בחי' למס"נ באחד, וז"ש כאן במדרש בענין ויגש שהוא כמ"ש אחד באחד יגשו, באיוב סי' מ"א זיי"ן, כי מי כעמך ישראל גוי אחד בארץ אחד היה אברהם, והם באחד יגשו בחי' למס"נ באחד ליבטל במציאות ולאשתאבא בגופא דמלכא. ופשטיות הפסוק באיוב קאי על לויתן, והיינו כי לויתן הוא בחי' התקשרות ויחוד או"א שזה נמשך ע"י הביטול במציאות כו'. ובספר עמה"מ שי"ד פ"ע דצ"ח ע"א פי' אחד באחד יגשו כאשר נתגדלה הנוק' והיא פב"פ עם ז"א, ונודע שבחי' תשובה הוא החזרת פב"פ, וזהו ענין יוהכ"פ לפני הוי' תטהרו, ועמ"ש ע"פ אני ישנה בענין תמתי שהוא כשהן שוין בקומתן אזי יוכל להמשיך מבחי' כתר להשלים כל הפגמים אנת הוא שלימותא דכולהו, ואף עבור מה שנתערב בערבות כו'. וזהו ויגש אליו, והיינו כי יוסף יסוד דא"ק, ונק' זית רענן יפה פרי תואר מקור השמן, בחי' כשמן הטוב כו' על הזקן כו' י"ג מדה"ר שמשם מקור הסליחה, וגם יפה פרי תואר להמשיך הארת פנים בחי' ויעבור ה' על פניו כו'.

בי אדוני, ע"ד אם עוונות תשמר י"ה אד' מי יעמוד כנז' בד"ה ועתה יגדל נא כח אד', וכן דניאל שבא מיהודה אמר והאר פניך כו' למען אד', כי המל' שרשה בכתר ועיקר ההמשכות לצדיק יסוד עולם בחי' יוסף נמשכו בשביל להאיר למל' כנודע מענין הצדיק אבד כו', ברכת אובד כו'. גם ענין בי אדוני ע"ד כי עמך הסליחה למען תורא בד"ה שובה ישראל. גם פי' בי אדוני, בי הם י"ב בקר, אדני הוא בחי' והים עליהם מלמעלה, וזהו ענין י"ג עלין דסחרין לשושנה כמ"ש בזהר ר"פ בראשית, והיינו ענין מלך יחיד שמל' דאצי' נעשית עתיק לבריאה, וא"כ עי"ז יהי' מלך יחיד שתתעלה המל' לקבל מעתיק דאצי' וכמ"ש בד"ה כי אתה נרי בפי' ארוממך אלקי המלך, והיינו מיג"מ דא"א דאצי'. ואח"כ ידבר נא עבדך דבר באזני אדוני הוא ענין צלותא בלחש, כמדבר באזני המלך שהוא בחי' הביטול בתכלית, וכמ"ש בחנה וקולה לא ישמע. ואפ"ל עוד פי' באזני אדוני כי הנה התפלות מתעלים ע"י המלאכים שהם מקבלים התפלות ומעלים אותם, אבל בעשי"ת שנאמר דרשו ה' בהמצאו א"צ שיתעלו התפלות ע"י המלאכים כ"א הקב"ה בעצמו מקבלן, וזהו ענין ויגש אליו יהודה שלא ע"י אמצעות המלאכים, ולכן ידבר נא עבדך דבר באזני אדוני ממש, כי יהודה גדול כחו ככח הצבור, שנאמר בהם בכל קראנו אליו ממש הוא כמו בהמצאו ליחיד כדאיתא ביבמות פרק מצות חליצה.

ואל יחר אפך בעבדך היינו שיהי' נמחל העון והפשע, וזהו כי כמוך כפרעה, כי פרעה יניקתו מעורף דא"א פרעה אותיות הערף והוא ע"ד שנת' ע"פ בשלח פרעה בענין כמה ארך אפים לפניו, וא"כ אם לעוברי רצונו כך לעושי רצונו עאכ"ו