סח

(ובשבת חוזרין ונותנין אליו במתנה וזהו ישמח משה במתנת חלקו), וע"ז רמזו רז"ל במ"ש ע"פ לך רד, רד מגדולתך כלום נתתי לך גדולה אלא בשביל ישראל, והיינו לפי שהיו ישראל בבחי' הרגל שלו וכמ"ש שש מאות אלף רגלי העם אשר אנכי בקרבו והם היו לו בחי' מקיף ובחי' ראש אף שהם היו לו בבחי' רגל ודאי. וכך הוא בכל ישראל ע"י שמתקן מעשיו שהם בכח המעשה בעשי' גשמיות בבחי' רגלים נעשה מוחו ולבו זכים אלף פעמים ככה, והיינו לפי שכל ישראל מעורבים זב"ז תחתון בעליון ועליון בתחתון כו').

ולפיכך הם ערבים זה לזה כי כשנעשה פגם ברגל עד"מ כל הגוף מרגיש, וכמו שהביא בר"ח פ"ז משער היראה בשם ויקרא רבה פרשה ד' ע"פ שה פזורה ישראל בירמי' סי' ה' מה השה הזה לוקה על ראשו או באחד מאבריו וכל אבריו מרגישין כך הן ישראל אחד מהן חוטא וכולן מרגישין תני רשב"י משל לבני אדם שהיו יושבין בספינה כו' ע"ש, והיינו מטעם הנ"ל שכל ישראל הם קומה אחת אדם אחד ממש.

והנה מפרש ערבים זה בזה שהוא ג"כ מלשון מעורבים, וע"ד שארז"ל ספ"ה דשבת ע"פ ואת ערובתם תקח דברים המעורבים בינו לבינה, וא"כ יש להעיר לזה מענין מ"ש בת"ז תחלת תקון כ"ד דס"ז ע"ב, עירוב איהו עמודא דאמצעיתא וביה מטלטלי' מבית לבית דאינון שכינה עילאה ותתאה עכ"ל, והוא ע"ד שנזכר ברע"מ ר"פ תשא ו' ממוצע בין שני ההי"ן כו', ובת"ז בהקדמה ריש דף ח' פי' דעירוב איהו צדיק, וכ' בספר כ"מ שם וז"ל כי היסוד יש בו כח להמשיך הטפה אפי' מן הכתר ונק' עירוב על שם שבו מתאספים ומתערבים כל האורות, ולקמן דס"ז ב' כתב עירוב הוא תפארת כו' והנה גוף וברית חד הוא כי התפארת מושך מבינה ונותן לבית מל' ע"י היסוד ולכן עיקר העירוב למל' הוא היסוד כי דרך בו כל הנחלים הולכים אל הים, ובו מתערבים כל הכחות עכ"ל, וע' בפע"ח שער הלולב פ"ג שלכן מערב הוא יסוד שבו מתערבין כל החסדי' כו' עכ"ל, והוא כמשל הטפה הנמשכת מהיסוד שהיא נמשכת מהמוח ע"י כל הרמ"ח אברים שיש בו מכללות כולן וכולן מתערבים בו, ועמ"ש מזה בתו"א פ' וישב סד"ה כה אמר כו' אם בדרכי תלך. והנה העירוב ענינו לייחד ולחבר הרשויות, והוא ע"ד ת"ת שמחבר חו"ג כו' כמ"ש ביעקב