סו

שנענית לארבעים יום כו' ויש תפלה שנענית לעשרים יום כו' ויש תפלה שנענית ליום אחד כו' ויש תפלה כו' ע"ש. ועמ"ש במ"א בפי' מהר קח את הלבוש כו' בד"ה עד דלא ידעי בין כו'). וזהו ענין ברכת כהנים יברכך ה' וישמרך, וארז"ל יברכך בממון כו' יברכך בבנים כו' וישמרך מן המזיקים כמ"ש ברבות נשא פי"א, היינו שנמשך החסד העליון מיד בגשמי להיות הברכה בבני ומזוני, יאר ה' פניו היינו הארת פנים, ויחונך שנמשך למטה מטה.

ואמנם שרש הטעם לזה על היות המשכת החסד שע"י אהרן נמשך במהירות באין מונע ומעכב ההמשכה הוא לפי כי אית חסד ואית חסד חסד עולם ורב חסד, והנה ההמשכה ע"י אהרן הוא מבחי' ורב חסד, כנזכר ע"פ בהעלותך וע"פ ועשית בגדי קדש, והוא חסד שבלי גבול שיורד ונמשך ע"פ מדותיו ואין שום בחי' דין שיעכבו כלל, משא"כ בחסד עולם יש כנגדו בחי' דין המעכבו, ועמ"ש במ"א ע"פ חסדי ה' כי לא תמנו. והמשל לזה עד"מ נהר גדול במאד שהליכת המים הוא בתגבורת גדולה לא יוכלו לעכב הליכת המים, משא"כ בנהרות שאין גדולים כ"כ מעכבים הליכת והמשכת מימיו ע"י עצים ועפר וכיוצא עד שמעמידין עי"ז עליהם בית הטחינה או גשרים, אבל בנהר גדול מאד לא יעוכב ע"י מונעים ומעכבים הנ"ל כי אם הלוך ילך כמנהגו וישטוף העצים והעפר המעכבים, כך הנמשל בענין ההמשכה מבחי' ורב חסד הוא הולך ונמשך במרוצה, וכל הדינין מתעברין ומתבטלין מחמתו כו', וכמו"כ בשבת נמשך האור והשפע במהירות משום דכל דינין מתעברין מינה כו'. ושקדים דגבי מטה אהרן ויגמול שקדים היינו כמאמר אל עליון גומל חסדים טובים, דפי' טובים ע"ד האור כי טוב אהרן אותיות נראה, שיומשך האור למטה להיות נראה אור, ועמ"ש עוד מענין ברכת כהנים בד"ה ענין משמח חתן (וע' בהרמ"ז פ' שלח דקנ"ח ועוד נודע ששני מיני שפע הם כו' ע"ש).

ובי"ח ערך יעקב סי' קפ"ד מטה עוזך ישלח ה' מציון מטה שהי' ביד יעקב שנא' כי במקלי עברתי, הוא היה ביד יהודה, הוא היה מטה משה כו', והוא הי' ביד דוד דכתיב ויקח מקלו בידו, וכן עתיד למסור למלך המשיח כמ"ש מטה עוזך