נז

ואח"כ וישתחו ארצה שבע פעמים, דהנה אחר נעילה אומרים ז"פ ה' הוא האלקי' דהיינו שיעקב המשיך בחי' הוא זה בז' מדות כו'. וישקהו בחי' נשיקין, ונקוד עליו בחי' נקודות הוא בחי' חכמה, והיינו לפי שבשבירה הי' הסתלקות החכ' ועתה אחר הבירור הנה נתגלה. ואח"כ ויבכו, הנה יש בכי' של שמחה שע"י השמחה שבמוח דוחה את הפסולת לחוץ בליחות הדמעות, וכמ"ש בזהר שה"ש שר"ע זלגו עיניו דמעות, והיינו לפי שהשמחה הוא התפשטות החיות וכמ"ש ושמועה טובה תדשן עצם, וכמעשה דאספסיינוס כו', הוא הילוך הדם בעורקי' וכן ברוח החיות שבו, וכן בהמשכות מוחין חדשי' כי יש עיבור יניקה מוחין, והנה כשיש כלי למטה לקבל השמחה אז היא מתפשטת ונותנת מוחין חדשים, וכן עי"ז מתפשט רוח החיים לדשן עצם כנ"ל, אבל כשהכלי שלמטה קטן מהכיל אזי מתקבץ במוח ודוחה המותרות בליחות הדמעות, וענין זה הי' גבי יעקב ועשו שהי' התגלות בחי' כתר למעלה מעלה כו', והי' רוב שמחה שנתקרבו כ"כ מעלה מעלה כ"כ בחי' הוא הנ"ל עם מה שנפל מטה מטה בריחוק בשבה"כ, ועשו ויעקב כמו שני אחים שלא ראו זא"ז זמן רב מאד מאז היתה שבה"כ לכן ויבכו. ומעשה אבות סימן לבנים שזהו מ"ש לע"ל בבכי יבואו כו' שהיא בחי' בכי' של שמחה כמ"ש במ"א בד"ה והפכתי אבלם לששון כו' וכ"ז הוא ע"י והוא עבר לפניהם דוקא כו' וד"ל.

ענין מה שאומרים אחר נעילה פעם אחת פסוק שמע ישראל, ג' פעמים ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד, ז' פעמים ה' הוא האלקים, אפ"ל כי בס"ה הוא י"א פסוקים והם כנגד בירור י"א סממני הקטרת כו'.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.