נג

ולהבין ההפרש שבין קטורת לתמידין, הנה התמידין היו קריבים על מזבח החיצון, אבל הקטורת הי' על מזבח הפנימי, ויובן ההפרש שביניהם בלב האדם בעבודת ה', הנה שני המזבחות הנ"ל הם בחי' ב' הלבבות פנימיות הלב וחיצוניות הלב, פי' חיצוניות הלב היא האהבה שנלקחת מהתבוננות לאהבה את ה' כי הוא חייך כנ"ל, איך שהוא ית' הוא חיי החיים ומכלכל חיים כו' להוות ולהחיות את כל העולמות, אי לזאת יהי' חפצו ורצונו ליכלל וליבטל אליו ית' שהוא חיי החיים, והרי בחי' זו נק' עדיין בחי' חיצוניות הלב, שז"ע כמו מזבח החיצון שעליו מקריבי' זבח התמיד פרים ואילים וכבשים ורזא דקורבנא עולה עד רזא דא"ס כמ"ש בזהר. ובעבודה בנפש האדם הוא בחי' נה"ב ששרשו ג"כ מבחי' פני שור (או פני אדם שבפני שור), והו"ע הקרבת ז' מדות דנה"ב לבררם ולהעלותם לשרשם ע"י ההקרבה שמקריבין אותם על מזבח החיצון היא בחי' חיצוניות הלב היינו האהבה הנלקחת מהתבוננות כי הוא חייך. משא"כ בחי' הקטורת שמקריבין על מזבח הפנימי שהקטורת היא בחי' קישורא דכולא כו' כמשי"ת, שמקטירין אותם על מזבח הפנימי הוא בחי' פנימיות הלב שהיא בחי' תעלומות לב עומקא דליבא היינו בחי' האהבה שלמעלה מגדר כלי (וע' בד"ה דרשו בבוך תרטו"ב מענין העומקים, ובד"ה להבין כלליות עשרה עומקים, ובלק"ת בד"ה ושאבתם מים מענין ממעייני הישועה, ובד"ה ראה ריח בני הגהות על התו"א מענין י"א סממני הקטורת, ובענין י"א תיבין וי"א אותיות שבקדיש, וע' במ"א בביאור ע"פ ועתה יגדל נא בענין אם הק"ו הוא ממל' דא"ס או מת"ת (ובמ"א בד"ה רשימה חקיקה כו', ובענין ההפרש בין הרשימה שהיא ג"כ מלפני הצמצום ובין הק"ו שלאחר הצמצום ובין העיגול כו'), וע' בביאור דועתה יגדל נא הנ"ל בענין קנה המדה וק"ו, וממ"ש בע"ח ובמ"ח מענין מ"ה וב"ן דעתיק).

ה) ולהבין בתוס' ביאור ענין הקטורת, הנה הקטורת היא בחי' ריח, וריח הוא דבר שהנשמה נהנית ממנו ולא הגוף, משא"כ שאר הקרבנות נק' בשם לחם, והגם שבקרבנות כתיב ג"כ ריח ניחוח מ"מ עיקר הקרבן הוא בחי' לחם כמ"ש לחמי לאשי (ע' בלק"ת פינחס בד"ה צו הא' בהקיצור בסוף הביאור, דע"ז סע"ב, ותחילת ע"ג), וההפרש שבין לחם לריח דהנה הלחם מחיה את הגוף דהיינו שמחבר את הנפש עם הגוף לבלתי יפרד הנפש מן הגוף, וכמו"כ יובן זה למעלה,