נא

הוא רק מפני שור שמהשמאל עכ"ז לא נפל אורו כ"כ ולכן הוא בהמה טהורה שיכולים לבררו ולהעלותו, ולכן הקרבנות הי' משור וכשב ועז דוקא שהם בהמות טהורות וכמשארז"ל במד"ר אמור פכ"ז א"ר אליעזר בן זמרא אף בקרבנות כן אמר הקב"ה שור נרדף מפני ארי עז מפני נמר כבש מפני זאב לא תקריבו לפני מן הרודפים אלא מן הנרדפים הה"ד שור או כשב או עז, והיינו מפני כי השור בעצם יש לו ביטול מעט כו'.

ג) ומזה יובן שרש ענין יעקב ועשו, כי עשו הי' מבחי' התהו שקדם לתיקון ולכן הי' עשו בכור רק שמכרה ליעקב, אבל בעצם הי' עשו הבכור מפני כי שורשו הוא מבחי' התהו, אך הנה נודע שהי' שבה"כ בבחי' התהו ולכן עשו שלמטה הי' רע גמור כדוגמת הארי כנ"ל. וזהו שארז"ל במד"ר פ' בראשית מלמד שהי' הקב"ה בונה עולמות ומחריבן ואמר דין לא אהניא לי ודין אהניא לי, פי' שקאי על בחי' התהו ותיקון, שעולם התהו לא אהני לו מפני כי מחמת רבוי האור א"א שיהי' בחי' התלבשות האור בכלי כנ"ל במשל הארי' כ"א בדרך שבירה נעשה מזה למטה רע כו', משא"כ בחי' התיקון אהניא לו ע"ש כי עיקר המכוון הוא שיהי' בחי' היש וביטול היש כו' וכמשי"ת. וזהו בחי' יעקב יו"ד עקב היינו בחי' התיקון שהמשיך בחי' היו"ד בבחי' עקביים שיהי' בחי' ביטול היש (וזהו שבישר לעשו ויהי לי שור היינו בחי' הביטול דתיקון כו').

ולהבין מהו תופס מקום ענין ביטול היש שזהו ענין בחי' ההעלאת מ"ן שמלמטה למעלה, הלא המלאכים בטלים יותר שעומדים ברום עולם והם בטלים ממציאותם. אך הענין הוא, דהנה העלאת מ"ן היינו כמו שמביאין למלך מתנה דבר חדש בכדי שיפנה לב המלך אל בקשתו הקטנה והנמוכה לגבי מעלת ומדריגת המלך כי לב מלכים אין חקר, וע"י הדבר חדש שמביא לו עי"ז ממשיך לב המלך שיפנה לו, כמו ע"י צפור המדברת הגם שבנ"א מדברים בבינה יתירה, אך מצד החידוש שהצפור תדבר עי"ז ימשיך ויעורר לב מלכים אין חקר לבקשת ההדיוט. וזהו ג"כ מה שהעלאת מ"ן תלוי באתעדל"ת דנש"י דוקא המלובשים בגוף, הגם שהמלאכים עומדים ברום עולם ותמיד מששת ימי בראשית בלי הפסק אומרים ביראה קדוש, וגם בדעת יותר ידברו שהשגתם גדולה ועצומה ומתענגים על ה' לאין קץ, מ"מ אינו דבר נפלא כ"כ שהרי המלאכים נבראו עד"ז (וכמשארז"ל כלום יצה"ר יש ביניכם), משא"כ למטה בנפש האדם שמלובשת בגוף ונה"ב שיש מח' זרות רבות הטורדות