מט

מדרגות מעלת הסולם), ושל מדי נ"ב, ושל יון ק"פ כו' אמר ר' ברכי' מלמד שהראה הקב"ה ליעקב שר של בבל עולה ויורד, ושל מדי עולה ויורד, ושל יון עולה ויורד, ושל אדום עולה ויורד, אמר הקב"ה ליעקב אף אתה עולה, באותה שעה נתיירא יעקב אבינו ואמר שמא ח"ו כשם שלאלו יש ירידה אף לי כן, א"ל הקב"ה ואתה אל תירא עבדי יעקב אם אתה עולה אין לך ירידה עולמית, לא האמין ולא עלה, אמר ר"ב ור"ח בשם רשב"י ר"מ הי' דורש בכל זאת חטאו לו ולא האמינו בנפלאותיו זה אבינו יעקב שלא האמין ולא עלה, א"ל הקב"ה אילו האמנת ועלית עוד לא ירדת ועכשיו שלא עלית עתידין בניך שיהיו משתעבדין בד' מלכיות בעוה"ז במסים כו', באותה שעה נתיירא יעקב אמר רבש"ע שמא לעולם, א"ל ואל תחת ישראל כי הנני מושיעך מרחוק כו' ע"ש. ולכאו' צ"ל מפני מה לא רצה יעקב לעלות בסולם.

אך הענין יובן בהקדים תחלה ענין המנחה ששלח יעקב לעשו שזהו מ"ש ויקח מן הבא בידו מנחה לעשו אחיו, דהנה כל הקרבנות נק' בשם מנחה כמ"ש והבל הביא גם הוא מבכורות צאנו ומחלביהן וקין הביא מפרי האדמה, וכתיב וישע ה' אל הבל ואל מנחתו ואל קין ואל מנחתו לא שעה, הרי כל הקרבנות בכלל נק' בשם מנחה. ובדרך פרט הי' ג"כ קרבן מנחה כמו מנחת סלת ומחבת כו', ועכשיו תפלה כנגד תמידין תקנו לכן הנה כל התפלות בכלל הם נק' בשם מנחה, ויש תפלת המנחה בפרט. והנה ארז"ל לעולם יהא אדם זהיר בתפלת המנחה שהרי אלי' לא נענה אלא בתפלת המנחה שנאמר ויהי בעלות המנחה ויגש אלי' ויאמר ענני ה' ענני כו'. וצ"ל מהו ענין תפלת המנחה בפרט שגבוה מכל שאר התפלות שלכן אלי' לא נענה אלא בתפלת המנחה דוקא.

ויובן זה ע"פ הקדמה דהנה נודע כי אני ה' לא שניתי כתי', ולכאו' צ"ל הלא כתיב כי ממך הכל ואיך נאמר לא שניתי, אך הנה נודע כי השתלשלות כל העולמות הם רק מבחי' זיו והארה בעלמא, הודו על ארץ ושמים, וגם מהארה זו עצמה מעצמותו ית' לא היו העולמות יכולים לקבל חיות ושפע להיותן בבחי' גילוי עולמות, כ"א ע"י השתלשלות דהיינו כשלשלת הארה והארה דהארה כו', וכל מה שיורד ומשתלשל מטה מטה הוא הארה דהארה מהעליון ממנו כו', וגם כל בחי' עליות העולמות בשמיטין וביובלות הוא רק בבחי' זיו והארה, ויש בזה כמה מיני מדרגות זו למעלה מזו כמו עוה"ב ותחה"מ ואלף הז' יום שכולו שבת ומנוחה לחיי העולמים שהוא עילוי אחר עילוי, והכל הוא בבחי' זיו והארה כו'. וזהו מ"ש אשר שם שמות בארץ וארז"ל א"ת שמות אלא שמות, פי' שמות הוא בחי' אלף הז' כי שית אלפי שני הוי עלמא וחד חרוב, ופי' א"ת שמות אלא שמות שאף בחי' שמות דהיינו אלף הז' הוא ג"כ עלי' בבחי' שם שהוא בחי' זיו והארה בעלמא כו'.