מז

ופי' שיחו בכל נפלאותיו פלא הוא בחי' שלמעלה מבחי' השתלשלות, והיינו שיומשך תוס' אור מבחי' פלא גם בבחי' עמל שיחה דהיינו עשרה מאמרות כו'. ובעבודה בנפש האדם פי' שיחו בכל נפלאותיו הוא שאפילו השיחה של כל היום לבד זמן התפלה יהי' ג"כ בכל נפלאותיו דהיינו בגדולת הבורא כו'.

ט) התהללו בשם קדשו, וצ"ל מ"ש התהללו שהוא ל' נפעל, דהול"ל הללו בשם קדשו כמ"ש הללו עבדי הוי' הללו שם הוי', ולמה נאמר כאן התהללו. הנה כתיב למען יזמרך כבוד ולא ידום ה' אלקי לעולם אודך, ויש בזה ב' פירושים, הא' שע"י שה' אלקי לעולם אודך, פי' ע"י ההילול ושבח שמשבח האדם להבורא ית', עי"ז גורם להיות יזמרך כבוד ולא ידום שה"ע נהורא תתאה קארי תדיר לנהורא עילאה ולא שכיך, פי' הב' שע"י שנהורא תתאה קארי תדיר לנהורא עילאה ולא שכיך. גורם שגם באדם יומשך ההילול והשבח. ולכן דוד המלך ע"ה אמר כל ספר תהלים שהוא רק שבחי הבורא ית', מפני כי דוד הי' מרכבה לבחי' מדת המל' שהוא בחי' נהורא תתאה קארי תדיר כו' נמשך עי"ז שגם דוד הי' עיקר עבודתו בהילולים ושבחים כו'. וזהו מה שאנו מקדימי' קודם שמו"ע אד' שפתי תפתח ופי יגיד תהלתיך שפי' הפסוק שאד' שפתי תפתח ופי האדם יגיד פי' ל' המשכה, תהלתיך שיהי' כעונה אחר הקורא, והיינו מפני שכאשר למעלה נהורא תתאה היא בחי' מל' קארי תדיר גורם עי"ז שגם האדם יגיד הילולים ושבחים של הבורא ית'.

יו"ד) ובכ"ז יובן מ"ש וישרנה הפרות בדרך, שלכאו' צ"ל הלא הפרות היו גשמיי' ואיך הי' ביכולתם לומר שירה, אך הענין דהנה הפרות בעת שנשאו את הארון היו דוגמת המרכבה שהחיות נושאות את הכסא, שהם נושאות ומנושאות, פי' הגם כי החיות הם הנושאים את הכסא, אבל באמת הנה הכח והעוז שיהיו יכולים לשאת את הכסא נמשך להם מבחי' כסא עצמו שהכסא היא נותנת כח ועוז בהחיות (וכמ"ש בלק"ת פ' תצא בד"ה כי תצא הראשון פ"ד וז"ל שהרוכב על הכסא נושא את נושאיו). וזהו נושאות ומנושאות, פי' הגם שהם נושאות אבל באמת הם מנושאות שהכסא נושא אותם, רק שבתחלה צ"ל אתעדל"ת וע"י אתעדל"ת נמשך אתעדל"ע מבחי' הכסא שיהיו מנושאות כו', וכמו בארון שארז"ל ארון נשא את נושאיו שהגם שבני קהת נשאו את הארון אבל באמת הנה הארון נשא אותם כו'. ועד"ז יובן בענין השירה שאמרו הפרות בעת שנשאו את הארון, כי הנה הארון הוא בחי' אדון כל הארץ שהוא בחי' הכסא כו', והפרות הגם כי היו גשמיות מ"מ הנה שרשם הוא