מו

צרתו זמירות היו לי חוקיך כו', שהי' משתבח במעלת התורה שכל חיות העולמות תלוי בדקדוק א' מד"ת ע"כ הי' משתעשע מאד מלימוד וקיום המצות, ואעפ"כ נענש ע"ז כמארז"ל בסוטה דל"ה ע"א דוד זמירות קרית להו הריני מכשילך בדבר שאפי' תינוקות של רבן יודעין ששכח לפי שעה מ"ש בבני קהת כי עבודת הקדש עליהם בכתף ישאו, והוא הוביל את הארון בעגלה.

והענין הוא דהנה כתי' ראיתי והנה מגילה כתובה פנים ואחור, והיינו שיש בחי' פנים ואחור בתורה, ומה ששיבח דוד זמירות כו' שכל חיות העולמות תלוי בדקדוק א' מד"ת זהו לגבי בחי' אחור שבתורה שזהו בחי' נובלות חכמה שלמעלה תורה. אבל בחי' פנים שבתורה ע"ז נאמר ואהי' אצלו שעשועים, אצלו דוקא, שהוא בחי' שעשועי המלך הקב"ה בתורה שהיא מיוחדת במאציל ב"ה, שז"ע שאמרו בזהר אורייתא וקוב"ה כולא חד, ובידיעת עצמותו יודע את התורה, וכמ"ש אלקים הבין דרכה וכתי' לא ידע אנוש ערכה, ולכן נענש בשכחה לפי שעה, שהשכחה היא מבחי' אחוריים כנודע, ושכח שהלוחות צריכים לשאת בכתף בכדי לייחד ולחבר את הכתפיים שהם בחי' אחוריים אל עבודת הקדש היא בחי' ח"ע בבחי' פנים שמשם נמשכו הלוחות שבארון כמ"ש כתובים משני עבריהם וכמארז"ל בירושלמי דשקלים שלא הי' בהם פנים ואחור).

ח) והנה באמת צריכים לחבר ב' הבחי' שיר וזמרה יחד, שז"ע שהמלאכים אין אומרים שירה עד שיאמרו ישראל למטה וכמ"ש מלאכים המוני מעלה ועמך ישראל קבוצי מטה יחד כולם קדושה כו' (וכמארז"ל בחולין דצ"א סע"ב ואין מלאכי השרת אומרים שירה למעלה עד שיאמרו ישראל למטה שנא' (איוב ל"ח) ברן יחד כוכבי בקר והדר ויריעו כל בני אלקים, כוכבי בקר פי' רש"י ישראל המשולים לכוכבים), והיינו שגם בבחי' זמרה יומשך מבחי' שיר שהעיקר הוא שיומשך גם בבחי' חיצוני' כו'. והנה בשבת יש ב' הבחי' שיר וזמרה, שבת דמעלי שבתא הוא בחי' זמרה, כי אז הוא בחי' ההעלאה משית יומין דחול והעלי' הוא בבחי' חקל תפוחין קדישין בחי' מל' לכן נק' בשם זמרה כנ"ל. אבל שבתא דיומא הוא בחי' שיר כי ההעלאה הוא בבחי' עצמותו ית' דהיינו בבחי' חכ' ששם שורה אוא"ס. ובכ"ז יובן ענין מה שאמרו זה לפני הארון בעת שהי' ביריעות, כי הארון הוא בחי' אדון כל הארץ דהיינו בחי' ש' אד', והלוחות שהיו בארון הוא בחי' ש' הוי', ולכן אמרו לפניו ב' הבחי' שיר וזמרה כו' וזהו שירו לו זמרו לו.

שיחו בכל נפלאותיו. פי' שיחה כי הנה כתיב אדם לעמל יולד וארז"ל איני יודע אם לעמל תורה אם לעמל שיחה, פי' עמל שיחה הוא בחי' עשרה מאמרות ונק' שיחה לפי שהם מילין דהדיוטא ולאו אורחא דמלכא לאשתעי במילין דהדיוטא כו',