מא

קפ"ח בשם סדר עולם שכל השנים שהי' הארון ביריעה תיקן דוד שיהו אומרים זה המזמור, ובתמיד של שחר היו אומרים מהודו להוי' עד ובנביאי אל תרעו, ובתמיד של בין הערביים היו אומרים מן שירו להוי' עד והלל להוי' כו'. וכן הובא בב"י סי' נ' בשם א"ח ובטור סי' נ"א. וצ"ל מהו שייך פסוקים אלו להארון, וגם צ"ל מה שתקנו לומר אותם קודם פסוד"ז וק"ש כו'.

הנה הפרות שהוליכו את הארון כתיב וישרנה הפרות בדרך וארז"ל במד"ר פ' וירא ס"פ נ"ד שהיו מהלכין בישרות והפכו פניהם כלפי הארון ואמרו שירה, איזה שירה אמרו יש בזה כמה דיעות, ר' אליעזר אומר הודו להוי' קראו בשמו כו', ובגמ' ע"ז פ' אין מעמידין דף ך"ד סע"ב יש ג"כ הרבה דיעות איזהו שירה אמרו הפרות, ור' יוחנן דידיה אמר שאמרו ואמרתם ביום ההוא הודו לה' קראו בשמו (בישעי' סי' י"ב ד') והיינו השיר דלע"ל.

ב) ולהבין זה, הנה הפרות הובילו את הארון מפלשתים לבית שמש כמ"ש (שמואל א' וא"ו י"ד) והעגלה באה אל שדה יהושע בית השמשי ותעמוד שם כו'. ופי' בית שמש, שמש הוא בחי' שם הוי' כמ"ש שמש ומגן הוי' אלקים, ששם הוי' נק' שמש שכמו בשמש הנה זיו השמש בטל בשמש בתכלית הביטול ואינו תופס מקום כלל, ומה שאצלינו למטה הנה אנו רואים שהזיו מאיר לארץ ולדרים עליה זהו מפני כי למטה לא נמצא בחי' גוף כדור השמש עצמו כ"א הזיו, לכן גם הזיו הוא נחשב אצלינו לדבר חשוב שמאיר כו', אבל למעלה בגוף כדור השמש עצמו הנה הזיו הוא בטל בתכלית ואינו עולה בשם כלל. וגם כי אין בהשמש שום שינוי כלל אם מאיר הזיו א"ל, ועד"ז יובן למעלה בבחי' שם הוי' שנמשל לשמש שבבחי' שם הוי' אין שום שינוי ח"ו, וע"ז נאמר אני הוי' לא שניתי בין קודם שנבה"ע לאחר שנברא העולם, וכל השתלשלות העולמות הם כאין ואפס אצלו ית' ובטלים כזיו השמש בשמש כו', והיינו מפני כי כל השתל' העולמות הם רק מבחי' זיו והארה כו', וגם מבחי' זיו דשם הוי' לא הי' יכול להיות התהוות העולמות ליש כו', כ"א רק ע"י שם אלקים שהוא מסתיר על שם הוי' וכמ"ש שמש ומגן הוי' אלקים שכמו שאנו רואים בגשמיות שמחמת ריבוי בהירות השמש אין הנבראים יכולים לקבל אורו כ"א ע"י הנרתק שזהו מ"ש לשמש שם אהל, וגם אפי' בהזיו