לט

ואח"כ וה' ברך את אברהם בכל הוא בחי' עליונה יותר שלמעלה גם מא"א. והנה ברבות כאן פנ"ט ר' לוי אמר שהשליטו ביצרו, להבין מהו זה הברכה גדולה כ"כ לגבי אברהם אחר שנתנסה בעשר נסיונות, ועוד שהרי ארז"ל דפי' בכל היינו שהטעימו מעין עוה"ב, ולהבין איך שייך בכל לעוה"ב דוקא. אך הענין הוא ע"פ מ"ש ויתרון ארץ בכל היא, בחי' ארץ היינו מל', ויתרון שיש לארץ הוא ע"י בכל בחי' יסוד שממשיך בה בחי' נו"ן שערי בינה, אך עיקר גילוי שער החמשים הוא שיתגלה לע"ל והוא הנק' כל שכולל כל הנש"ב וזהו ענין גילוי פנימי' או"א שהוא פנימי' ע"י כו'. והנה אנו אומרים יוצר אור ובורא חשך עושה שלום ובורא את הכל, ובפסוק בישעי' סי' מ"ה ז' כתיב ובורא רע, ובגמ' פ"ק דברכות די"א ע"ב שאנו אומרים ובורא את הכל משום לישנא מעליא, אך אינו מובן לפמ"ש שבחי' כל הוא גבוה מאד איך שייך שבמקום ובורא רע יאמרו ובורא את הכל, אלא עכצ"ל שיש שייכות זה לזה ע"ד מארז"ל ע"פ והנה טוב מאד טוב זה יצ"ט מאד זה יצה"ר, והיינו ע"י שיתהפך הרע לטוב אזי הוא טוב מאד כי מגלה עמוקות מני חשך דוקא כו', ע"י ששרשו מעולם התהו שלמעלה מהאצי', וזהו שמבחי' ובורא רע נעשה ובורא הכל שהרי העוה"ב נמשך העוה"ז כמ"ש מי יתן טהור מטמא וארז"ל ר"פ חקת העוה"ב מהעוה"ז. וזהו ענין וה' ברך את אברהם בכל אחר שנאמר בא בימים שהם מצות עשה, וע"י אתהפכא של היצה"ר בקיום מל"ת זכה לבחי' בכל שלמעלה גם ממצות עשה והוא ענין פנימי' עת"י שלמעלה מא"א כנ"ל.

אך ענין הברכה הוא שהשליטו ביצרו שלא יצטרך למלחמה עמו, כי הנה מאחר שע"י היצה"ר הנק' רע זוכה לבחי' טוב מאד עכצ"ל שיש בו כח, וכמארז"ל סוכה דנ"ב סע"א כל הגדול מחבירו יצרו גדול ממנו, והטעם עד"מ גנבים שודדי לילה לא יכנסו לגנוב בחורבה כ"א דוקא במקום שיש אוצר כסף וזהב, גם כמ"ש בח"ה שער ה' פ"ה ונאמר כי החכמה כו' וכשנוטי' בה מנתיבה תהי' מדוה כולל כו' ועד"ז נאמר יוסיף דעת יוסיף מכאוב, ע' רבות בראשית ר"פ י"ט, ובח"ה סוף שער הנ"ל וכפי מעלת חשיבות כו', לא הי' צריך לברכה שהשליטו ביצרו, וע' ברבות בהעלותך פט"ו דרס"ד ע"ב זש"ה ה' צדיק יבחן כו' אברהם נסהו הקב"ה עשר נסיונות ועמד בהן ואח"כ ברכו בכל, הרי שזכה לברכה זו ע"י הנסיונות, כי הנסיון זהו נמשך מבחי' ואנכי הסתר אסתיר פני ביום ההוא, יום ההוא בחי' בינה ושהוא מוסתר אפי' בבחי' יום ההוא כי נמשך מבחי' עת"י, וע"י הנסיון מברר מבחי' הרע