לז

דלא מתפרשין, וזהו ענין מלך שהשלום שלו, וכמ"ש וברית שלומי לא תמוט סד"ה כי ההרים ימושו דהיינו ע"י ששרש ההמשכה יהי' מיסוד דע"י שלמעלה מסדר השתלשלו', וזהו ענין והיתה נפש אדוני היא המל' הנק' נפש, צרורה וקשורה בצרור החיים כמו חו"ב, ועז"נ ביום ההוא יהי"ה ב"פ י"ה, וכן משמע בפ' בשלח ד"נ ע"ב דצרור הוא היסוד ע"ש במק"מ שפי' על יסוד דאבא שבו כלולים כל האורות, ואפשר להעיר מזה ולפרש הפסוק ואשה אל אחותה לא תקח לצרור כו', ולפמ"ש לעיל פי' צרור כצרור אבן במרגמה הנה היסוד נק' ג"כ קשת כמ"ש ותשב באיתן קשתו שעולה ומושך הטפה מהמוח כו', והנה ענין זה והיתה נפש אדוני צרורה כו' זהו ע"ד ארוממך אלקי המלך כמ"ש בת"א פ' מקץ בד"ה כי אתה נרי, והנה ע"י עליית המל' שהוא מקור נש"י עי"ז מתעלים ג"כ פרטי הנשמות להיות צרורים בצרור החיים וכנ"ל בענין זרקא הולך סגולתא כו'.

ומעתה י"ל טוב טעם לענין שעלי' זו הוא ע"י המצות בצירוף היומין דוקא, כי הנה רמ"ח מ"ע הן רמ"ח אברים דמלכא ז"א שבהם ועל ידם נמשך טפת החכ' מהמוח אל היסוד כו' כמ"ש בד"ה והי' לכם לציצית בענין וזכרתם את כל מצות הוי' שיהיו בחי' זכרים ומשפיעים כו', והיומין שרשן מבחי' מל', כי שרש ומקור הזמן נמשך מבחי' מל' כמ"ש בתניא ח"ב פ"ז, ולכן עי"ז שמקשרים ומחברים כל יום ויום אל המצות הנה עי"ז מתחברים ומתייחדים המל' שהוא מקור היומין עם הז"א שהוא מקור התומ"צ וכמ"ש כה"ג בתניא ס"פ מ"א, ועי"ז מתייחדי' ג"כ מקור התומ"צ שהוא הקב"ה עם מקור נפשו האלקי'. וזהו ענין בא בימים, שכל אדם ניתנו לו מספר ימיו שנמשכו לו ע"י המל' שממנה מקור הזמן כנ"ל שיעלה ויקשר היומין אל המצות, ובזה יחבר להיות נפש אדוני, נפש היינו עולם שנה נפש כו' שתהא צרורה בצרור החיים בחי' יסוד ז"א כו' כנ"ל. ומ"מ יש לחבר לזה גם הטעם הראשון שהיומין הם בירור ק"נ דהיינו מה שהמל' יורדת ומתלבשת בק"נ לבררה ולהעלותה כו'. עוי"ל כמ"ש בד"ה האזינו השמים שהמצות נק' זורע צדקות וכמו הזריעה דוקא בארץ שיש בה כח הצומח כו', וכך הוא המצות דוקא בהיות נה"א מלובשת בנה"ב ששרשה מבחי' האופני' וחיות הקדש ברעש כו', ועמ"ש בד"ה הבאים ישרש יעקב, וזהו ג"כ ענין שייכות המצות לבחי' היומין דוקא אשר היומין נמשכי' מבחי' המל' הנק' ארץ והיא מבררת בכל יום בחי' ק"נ שמשם נה"ב ע"כ ע"י היומין דוקא נעשה הצמיחה מהמצות כו'.

ח) וענין המדרש בא לבוש לבושי שהקב"ה נק' עתיק יומין, יש לפרש ע"פ מ"ש הרמ"ז פ' תשא דקפ"ח דמשארז"ל בב"ר ע"פ ויהי ערב ויהי בקר יום אחד מלמד שהי' סדר זמנים קודם לכן, הוא ז"ת דעתיק יומין הם הנקראי' סדר זמנים. ויש