לו

הו"ק דיצי' מבררים מק"נ, וכח בירור זה לברר ק"נ נמשך מו"ק דז"א, ויום השבת היא מל' דאצי' וז"א דאצי' ממש והם המתעלים ומתחברים ע"י הבירורים שנתבררו בששת ימי החול, וזהו ע"ד והחיות נושאות את הכסא שהכח הזה בחיות דיצי' לרומם ולהעלות את המל' דאצי' זהו ע"י ששרשן מעולם התהו לפני מלך מלך. הקדמה ב' מ"ש והיתה נפש אדוני צרורה בצרור החיים ומבואר בדרז"ל דקאי אנשמתן של צדיקים שהם גנוזות תחת כסה"כ בערבות, ובת"א פי' צרור כמו שצוררין אבן במרגמה ועי"ז זורקים אותו למעלה, כך כדי שתהי' הנשמה עולה למעלה במקור החיים הוא ע"י הלבושי' דתומ"צ, ופי' במקור החיים היינו בחי' כתר וצחצחות, וכדי להיות הנשמה עולה למעלה כ"כ זהו ע"י המצות, וזהו ע"ד אני כברוש רענן, פי' ברוש מין ארז שעדיין לא הזקין והוא רך ורענן שכשהוא בלחותו אז יכולים לכופפו למטה ובשביל שהוא גבוה באילנות וכשמניחין עליו איזה דבר כשנכפף למטה הנה כשחוזר לאיתנו מגביה את הדבר ההוא למקום גבוה מאד, וכך הוא עד"מ בחי' אני כי יש בחי' אנכי ובחי' אני, אנכי מי שאנכי דהיינו בחי' עלמא דאתכסיא (היינו בינה או כתר והכל א' כי התגלות עתיק בבינה) ובחי' אני הוא בחי' תומ"צ בבחי' למטה היינו שנתלבשו בבחי' מל', נמצא בחי' אני שהוא בחי' מל' הוא המגביה למעלה את האדם כברוש רענן, וזהו ג"כ ענין צרור החיים כמשל הכח שביד האדם לזרוק את האבן, כך הוא כח אור א"ס ב"ה וכמ"ש וכבוד ה' יאספך שהוא הכח הממשיך מלמטה למעלה, ולכן נק' המל' צרור החיים ולכן היא הנקראת זרקא דאזדריקת לאתר ידיעא, היינו אריך. וכל זה אתי שפיר שענין הצרור הם המצות שהם בבחי' מל'. אך מ"ש רבינו שזהו ע"י היומין ולבושין דתומ"צ אינו מובן מה שייכות היומין לכאן, ויש לפרש שכמו שכדי להיות עליית המל' בשבת שבשבת היא המתעלה בבחי' פנימי' א"ס ב"ה ע"י העבודה ששת יומין דחול, וגם התומ"צ מתעלין עי"ז בשבת, והכח הזה בעבודה דששת ימי החול זהו ע"י שעושין את החול להיות חולין שנעשו עטה"ק דהיינו שמבררים ק"נ ששרשה מעולם התהו, ולכן זהו נמשך ג"כ ע"י היומין ימים יצרו שמבררים היומין דחול ע"י עשיית המצות וע"י התפלות, לכן בירור היומין הוא ג"כ הצרור הגורם עליות המצות בחי' מל'.

ז) ועוי"ל דהנה בזהר פ' מצורע דנ"ה ע"א מפרש נפש אדוני קאי על המל' דאצי' שהוא נפש דוד מל' וע"ז נאמר אשר לא נשא לשוא נפשי, ושתהי' צרורה בצרור החיים היינו היסוד שיש בו מוחי' דאו"א הנק' חיים, כ"כ המק"מ, ולכן נק' היסוד אל חי, ועמ"ש בסידור ע"פ ומשביע לכל חי רצון, וע' זח"א ד"ו סע"א ע"פ בן איש חי ובפ' ויצא קס"ד א' ע"פ חי ה' וברוך צורי, וזהו ענין ואולם חי אני וימלא כבוד ה'. ולענ"ד פי' צרורה הוא ענין קשר וחיבור ע"ד וצרת הכסף בידך והיינו כמו שנא' לע"ל אהל בל יצען בל יסע יתדותיו לנצח, שעכשיו זו"נ נק' דודים שיחודם הוא לפרקים ופעמים הם מתפרשין וכמ"ש הצדיק אבד כו' ובפשעיכם שולחה אמכם, היתה כאלמנה, אכן לע"ל יהי זו"נ כמו או"א תרין ריעין