לה

הצרור הוא המצות שהם בחי' המל' הנק' אני כברוש רענן ונק' כח אד' ונק' זרקא וצרור כנ"ל.

אך מ"ש רבינו שזהו ע"י היומין ולבושי' דתומ"צ, אינו מובן מה שייכות היומין לכאן. ויש לפרש עם ההקדמה הראשונה, שכמו שכדי להיות עליית המל' בשבת שבשבת היא מתעלה בבחי' פנימי' א"ס ב"ה ועליי' זו נעשה ע"י העבודה ששת יומין דחול וכמ"ש גם בד"ה לבאר ענין יוה"כ שזהו"ע ושמרו בנ"י את השבת לעשות את השבת ע"י התפלה שביומין דחול, וגם התומ"צ מתעלים עי"ז בשבת כמ"ש שם ובד"ה את שבתותי תשמרו [שכדי] שיהי' עליי' התומ"צ הוא ע"י התפלות, וזהו ענין סולם מוצב ומלאכי אלקי' שהם המצות שהן שלוחי דמלכא בתנחומא פ' ויגש הם עולים ע"י הסולם שהוא התפלה, ותפלות דחול עולים בתפלה דשבת, נמצא ע"י העבודה בתפלה בששת ימי החול עי"ז עליית המצות והמל' בשבת בפנימי' אוא"ס ב"ה, והכח הזה בעבודה דששת ימי החול זהו ע"י שעושים ימי החול להיות חולין שנעשו על טהרת הקדש דהיינו שמבררי' ק"נ ששרשה ממה שנפל בעולם התהו וכענין והחיות נושאות כו' וכנ"ל. וא"כ לפ"ז יובן גם כאן שענין כח אד' שהוא ע"י המצות לזרוק את אבן ישראל למעלה במקור החיים זהו נמשך ג"כ ע"י היומין ימים יוצרו שמבררי' היומין דחול ע"י עשיית המצות וע"י התפלות ועמ"ש בביאור ע"פ אם בחקתי בענין בירור הצלם של האדם שעז"נ ימי שנותינו בהם כו', לכן בירור היומין הם ג"כ הצרור הגורם עליית המצות בחי' מל'.

קיצור. בא בימים במד"ר וירא ס"פ נ"ח בא לבוש לבושי שהקב"ה נק' עת"י ואברהם זקן בא בימים, ובזח"א קכ"ט סע"א בא בימים באינון יומין עילאין משמע שהם ו"ק דז"א, מי האיש החפץ חיים כו' ע"ד לאשתאבא בגופא דמלכא, בא בדיופלין ימי עולם וימות עולם ע"ד אסה"מ ואסשא"מ שנת' בת"א קאפוסט דנ"ה ע"ב וע"ג. אך בת"א פי' בא בימים הם הלבושים הנעשים מהתומ"צ, וצ"ל מה ענין לבוש זה להימים. ויובן מעט בהקדים שני הקדמות, הא' עפמ"ש בפע"ח ש"א רפ"ז וז"ל והנה אין כח בזה רק בז"א בלבד לפי שהוא הזכר ויש בו כח לברר לכן הם ו' ימי החול בלבד כי הו"ק דז"א מתלבשי' בהם והם המבררי' לבד, אמנם ביום השבת שהיא כנגד המ' והיא נקבה ואין בה כח לברר ואדרבה ע"י מה שנתקן בימי השבוע היא עולה ביום השבת שהוא יום שלה ומתחברת עם ז"א עכ"ל. אך מה שנקראים ששת ימי החול הם ו"ק דיצי', ור"ל שחסד דאצי' מתלבש בחסד דבריאה וחסד דבריא' בחסד דיצי' והתלבשות זו הוא דרך הסתר והעלם לגמרי כהעלם והסתר הבורא מהנברא, וא"כ יכונה עיקר ההשפעה ע"ש ו"ק דיצי' ולכן נק' ימי החול. והנה