כח

ממנו למקור דבי"ע א"א להיות נמשך כ"א ע"י שערות כו', ולכן ע"כ צ"ל ג"כ כעין תירוץ הנ"ל בענין או"א דאצי' שמלבישים לחו"ג דא"א ויונקים ממזלות, והיינו כי מה שנמשך מזו"נ לבי"ע דרך התלבשות זהו רק מהכלים דזו"נ, אבל לא מהאור המלובש בהם ואף גם לא הכלים עצמן ממש כ"א רק בחי' המתנוצץ מן הכלים, והנה בחי' זו באה דרך בחי' השתלשלו' והתלבשות, משא"כ ההמשכות הנמשכי' ע"י דיקנא דז"א בא ונמשך ממוחין דאבא המלובשים בו, ומוחין דאבא באים מבחי' מו"ס, וזהו כשמן הטוב דע"ק היורד על הזקן זקן נזכר ב"פ זקן היינו אותה ההשפעה הנמשך ע"י י"ג ת"ד דא"א באה ונמשכה אח"כ ע"י י"ג ת"ד דז"א כמ"ש הרמ"ז פ' אמור דפ"ח, וכיון שכן לכן המשכה זו באה רק ע"י ת"ד בחי' שערות כו'. ועמ"ש מזה בביאור ע"פ ויקח קרח בענין הציצית שהציצית הוא מלשון ויקחני בציצית ראשי שהוא קוצי דשערי דז"א המתפשט ונתגלה עד רישי' דנוק', והרי נה"י דז"א נעשה מוחין לנוק' שעצמיות נה"י מתלבשי' בנוק', וא"כ מהו ענין שמקבלת משערות, אלא לפי שזהו ההמשכה הבאה ממוחין דאו"א ומא"א, לכך א"א להיות נמשך דרך אברים שהם בחי' נה"י, כ"א דוקא ע"י קוצי דשערי וזה"ע הציצית כו' ע"ש. וזהו ענין המשכת טעמי תורה הנמשכים לנשמות בגעה"ע, גם ענין המשכת התורה מתושב"כ היינו מוחי' דאבא [שבז"א] לתושבע"פ שהוא מוחין דנוק' מקור דבי"ע באה ע"י י"ג מדות שהתורה נדרשת בהן שהם י"ג ת"ד דז"א כמ"ש באו"ת מהמגיד ברמזי אגדות בד"ה לעולם ישנה אדם לתלמידו בדרך קצרה.

קיצור. וזהו ענין עד אברהם לא הוה זקנה, דקודם אברהם הי' שני אלפים תהו ולא נמשך בחי' זקנה שהיא חו"ב דתורה רק המדות לבד ז"ת, גם אברהם המשיך התגלות י"ג ת"ד בז"א. הקושיא למה בא"א וז"א יש דיקנא ובאבא אין דיקנא, אך כי השערות זהו מורה על המשכה הנמשך מלמעלה מסדר ההשתל' שלכן א"א להיות נמשך רק ע"י שערות דוקא, וכענין שיחת חולין של ת"ח, ולכן דוקא בא"א שייך דיקנא כי מהכתר מל' דא"ס נמשך לחכ' שלא כסדר ההשתל', וכן השפעת החו"ב מז"א לבי"ע, אבל מהחכ' באצי' עצמו הוא כסדר ההשתל'. ובזה יובן מה דלפעמים איתא דאו"א יונקים ממזלות דא"א שהם שערות ולפעמים איתא שמלבישים חו"ג דא"א, היינו שמבחי' ז"ת דא"א שהם מדות יוכל לבא ההשפעה דרך התלבשות בקירוב, אבל ממו"ס לא יוכל לבא רק דרך שערות, ומ"מ זו ההשפעה שלמעלה מהשתל' גבוה יותר מההמשכה מז"ת אף שבאה דרך קירוב. (ויש לומר עד"ז יש מעלה בהעסק בפנימי' התורה על עסק הנגלה אף שבנגלה מושג המהות ממש, משא"כ בהפנימי' אין מושג רק המציאות ולא המהות ה"ז כערך השערות לגבי האברים, אך כמו שא"א שאו"א ינקו ממזלות אלא אחר שתחלה הלבישו לזרועות