יח

ומרומם לגמרי מגדר עולמות. וגם פי' ארוממך מלמעלמ"ט הוא להמשיך הרוממות במדת המל'. וזהו ענין מה שפעם נאמר יחיד חי העולמים מלך ופעם נאמר מלך יחיד חי העולמים, פי' יחיד חי העולמים מלך שכדי שיהי' נמשך מבחי' יחיד שהוא בחי' הרוממות שמובדל ומרומם מגדר עולמות בבחי' מלך זהו ע"י בחי' חי העולמים, ופי' מלך יחיד חי העולמים כנודע שמל' דאצי' נעשה עתיק לבריאה, בחי' יחיד כדי להיות חי העולמי', וצריך לרומם המל' בבחי' יחיד עד מל' דא"ס מלמטלמ"ע. ובד"כ זהו ההפרש בין תפלה לתורה, תפלה הוא בחי' העלאת המל' להיות אח"כ המשכת הרוממות במל' ע"י התורה, וזהו פי' ארוממך להמשיך בחי' הרוממות במל'.

וזהו ג"כ ויאמר ה' אל אברם פי' אב רם, אב הוא מקור כל הבחי', ורם הוא כאשר בחי' האב הוא בבחי' רם דהיינו בבחי' רוממות, ויאמר ה' אל בחי' אב שבבחי' רם לך לך מארצך היא בחי' ארץ העליונה (בחי' בינה), אל הארץ אשר אראך בחי' מל'. וזהו ע"י הה"א הניתוסף לאברם כי בהבראם בה' בראם שהתהוות העולמות הוא ע"י בחי' ה', אך הנה בשם הוי' יש ב' ההי"ן ה' אחרונה הוא בחי' המל' ויש בחי' ה' ראשונה שזהו הכח שניתן לאברם לילך לבחי' הארץ אשר אראך דהיינו להמשיך בחי' הרוממות למל' וזהו שהה"א הוא בין אותיות רם בין הרי"ש להמ"ם דהיינו שהרוממות נמשך למל' כו', וזהו ענין אברהם שהמשיך בחי' הרוממות למל'. ובזה יובן משארז"ל כתי' השמים שמים להוי' והארץ נתן לבנ"א וכתי' לה' הארץ ומלואה, משל למלך שגזר שבני רומי לא ירדו לסוריא ובני סוריא לא יעלו לרומי, פי' סוריא ורומי, רומי הוא בחי' רם שהוא מ"ש רם על כל גוים הוי' על השמים כבודו, לסוף ביטל הגזירה שנא' וירד הוי' על הר סיני ומשה עלה אל האלקי', והיינו שמבחי' רומי שהוא מה שהי' בבחי' רם ירד לסוריא הוא בחי' ירידת המדריגות, וזהו כנ"ל שאברם ילך מארצך אל הארץ אשר אראך כו'.

ומעתה יובן ענין ושמרו דרך הוי' לעשות צדקה ומשפט, הנה מצות הצדקה הוא ליתן לעני שלית לי' מגרמי'. ולכאו' צ"ל למה הי' לו ית' לבראות עניים ועשירים ושהעשיר יתן לעני עד שע"ז כתי' מלוה הוי' חונן דל, למה היתה כזאת מלפניו ית' דהי' לו לעשות שכאו"א יהי' לו כדי פרנסתו ולא יצטרכו עמך ישראל זה לזה. אך הענין הוא דהנה כתיב ויעש אלקי' את שני המאורות הגדולי' את המאור הגדול ואת המאור הקטן, ואיתא בת"ז מאור הגדול דא רזא דעתירין ומאור הקטן דא