יז

וע"ד שארז"ל אבוך במאי הוה זהיר טפי, היתכן לומר שלא קיים רק מצוה זו, רק שהמכוון הוא שהשיב שהי' זהיר טפי במצות ציצית עד"מ והיינו שמפני רוב זהירותו במצוה זו הפרטיות יבוא לידי קיום כל התרי"ג מצות, ועד"ז בא דוד והעמידן על י"א שמצד קיום הי"א מדות אלו יבוא לידי קיום כל התרי"ג מצות, ובא ישעי' והעמידן על שנים שהם צדקה ומשפט, לפי שב' מצות אלו הם מקור לכל התרי"ג מצות, וכמשי"ת, וז"ש באברהם ושמרו דרך ה' לעשות צדקה ומשפט. ובא חבקוק והעמידן על אחת שנא' וצדיק באמונתו יחי', וגם היא היתה באברהם שאברהם הי' המאמין הראשון שנא' והאמין בה'.

ומתחלה יובן ענין מעלת אברהם שנא' ויאמר ה' אל אברם לך לך מארצך אל הארץ אשר אראך, כי הנה כתי' ארוממך אלקי המלך, ולכאו' צ"ל איך הי' ביכולת דוד לומר ארוממך אלקי המלך, אך הענין הוא דהנה דוד הי' מרכבה למדת המל', והנה כתיב כבוד מלכותך יאמרו וגבורתך ידברו כי להיות בחי' מל' זהו ע"י בחי' גבורות וצמצומי', לפי שאין מלך בלא עם והעם הם נבראי' נפרדים בע"ג, וכדי שיהי' בחי' נבראי' נפרדים זהו ע"י צמצומי' רבים, וזהו בחי' המל' כי מלך שמו נקרא עליהם כמו שהשם הוא רק הארה בעלמא כמו"כ הארת המל' היא רק הארה בעלמא, ולזה אמר דהע"ה שהי' מרכבה לבחי' זו ארוממך לבחי' אוא"ס שמובדל