יא

אמנם זהו ע"י הארץ אשר אראך דוקא, וכמו בתפלה נאמר ג"כ והתפללו אליך דרך ארצם דוקא ולכן אנחנו השוכנים בדרומית מזרחית של א"י אנו מתפללים במזרחית דרומית, והיינו מפני כי התפלה צ"ל דרך ארצם וכמו"כ לבוא לשרש הנשמה צ"ל ג"כ דרך ארצם.

והענין דהנה ארז"ל במד"ר ע"פ תוצא הארץ נפש חיה, זו רוחו של אדה"ר או רוחו של מלך המשיח, כי אדם הוא ר"ת אדם דוד משיח, והיינו כמ"ש בכהאריז"ל שאדה"ר ומשיח הם בחי' ח"י, ומשה זכה לבינה הוא בחי' נשמה, ואלי' הוא בחי' רוח, ודוד הוא בחי' נפש. והנה נר"נ הם פנימי', אבל ח"י הם מקיפים שבנשמה, וא"כ משארז"ל נפש חי' זהו רוחו של אדה"ר או של מלך המשיח זהו ב' בחי' מקיפי' חי' יחידה, וכ"ז הוא ע"י הארץ דוקא, והיינו כנ"ל שכמו ע"י התפלה שהיא דרך ארצם דוקא כנ"ל יוכל לחבר שורש ומקור הנשמה שהוא בחי' מקיפי' שבנשמה עם הנשמה שמלובשת בגוף היינו בכלל בחי' נר"נ כו', כמו"כ בכלליות נש"י בכדי לבוא להתחבר לבחי' המקיפי' דח"י שז"ע רוחו של אדה"ר או רוחו של מלך המשיח זהו ע"י הארץ דוקא, ולכן תוצא הארץ דוקא נפש חי' בחי' מקיפי' דנשמה ולכן נק' הארץ בשם ארץ החיים, להיות כי בארץ מאיר בחי' חכ' שהחכ' תחי' וע"י הארץ יוכל לבוא לבחי' חי' וגם בחי' יחידה בחי' מקיפי' של הנשמה כו'. ולכן הגם כי כתי' כגבוה שמים מעל הארץ שמים לרום כו' שאין ערוך כלל גודל מעלת השמים מהארץ, מ"מ יש מעלה יתירה ג"כ בארץ שלכן כתי' ה' בחכ' יסד ארץ, משא"כ שמים הוא רק בתבונה כו', והיינו כנ"ל שע"י הארץ יוכל לבוא לבחי' מקיפי' ח"י שהם בחי' חכ' וכתר בכלל, וכ"ז הוא ע"י הארץ דוקא כי ארץ היא בחי' ביטול, וכמו שעל הארץ הכל דורסים עליה כו', ונפשי כעפר כו', וגם ארז"ל למה נק' שמה ארץ שרצתה כו', שארץ הוא ל' רצוא ג"כ, וא"כ הרצוא שהוא בחי' חיבור נשמה המלובשת בגוף עם שורש ומקור הנשמה בחי' מקיפי' שבנשמה הוא ע"י הארץ דוקא ע"י בחי' הרצוא בבחי' ביטול והתכללות כו', וזהו לך לך כו' הוא ע"י הארץ אשר אראך דוקא כו'.

אך כדי שיוכל לבוא לבחי' ומדרגה הנ"ל ע"י הארץ אשר אראך צריך להיות תחלה לך לך מארצך שיצא מארצו אשר הוא היפך בחי' ארץ ישראל, כי אברהם הי' בבבל והיא הבקעה שמצאו בארץ שנער שהוא היפך קדושת א"י, וכמו שבקדושה כדי להיות ויתאו המלך יפיך צ"ל תחלה שכחי עמך ובית אביך שהוא בחי' הרצון לתענוגי' גשמי' (ע' בד"ה אז ישיר בענין בנעוריה בית אביה) ואז יוכל להיות שיתאו המלך יפיך (וע' בסידור בדרושי החתונה בענין ע"כ יעזב איש וכ"ש בבחי' כלה,