ז

ו) ואאזמו"ר נ"ע בד"ה המגיד מראשית אחרית שאמר בפ' בשלח תקס"ה אמר דהנה כתיב יקוו המים מתחת השמים כו' ותראה היבשה, פי' שתחלה היו המים מסבבים את הארץ והארץ היתה מכוסה במים הסובבים עליה כמ"ש ורוח אלקים מרחפת ע"פ המים, ואח"כ גזר ואמר יקוו המים שירדו המים להיות למטה מן הארץ כדי שתראה היבשה כמ"ש לרוקע הארץ על המים, על המים דוקא, וכמ"ש יורדי הים באניות נק' יורדי הים, שהים למטה מן הארץ הפך ממה שהי' תחלה קודם מאמר יקוו המים, ולבאר זה הקדים פי' וענין יש מאין מה שנקרא מאין אף כי ממך הכל ולמעלה היש האמיתי, אלא מפני שאין הבורא מושג והוא למעלה מההשגה, ולא כמו בדרך השתל' עילה ועלול שהעלול מערך העילה ויש לו השגה בו, ועמ"ש בד"ה ואתחנן בלק"ת, וזהו שאו מרום עיניכם וראו מי ברא אלה מי דהיינו בחי' אין מה שאינו מושג, וכמו מי יתן טהור מטמא לא אחד יחידו ש"ע, והתהוות בי"ע יש מאין הוא מבחי' מל' דאצי' הנק' ארץ עילאה, וכמו"כ החכ' נק' והחכמה מאין תמצא מאוא"ס שלמעלה מעלה מבחי' חכ', עיין בת"א בד"ה פתח אליהו, וזהו"ע נעוץ תחב"ס שהכח לחדש יש מאין שהוא רק באוא"ס ממש, שהחכ' נתהווה ממנו יש מאין כנ"ל, מאיר בחי' כח זה בבחי' מל' לחדש יש מאין בבי"ע, וזהו נעוץ תחלתן מבחי' כתר בסופן בחי' מל', ועיין מזה באג"ה בד"ה איהו וחיוהי, וכח זה מאיר ג"כ בהארץ הגשמית שהוא סוף כל דרגין ממש, ולכן ארז"ל למה נק' שמה ארץ שרצתה לעשות רצון ב"ה, שמאיר בה הרצון עליון, ועי"ז מאיר בה הכח הזה לחדש יש מאין שהארץ תוציא צמחה עשבים רבבות מדי שנה, אלא שיש מהם ע"י העלאת מ"נ והם הזרועים והנטועים ואעפ"כ הם כמו יש מאין שהגרעין הנטוע אין לו ערך כלל לגבי הפרי כמ"ש כ"ז באג"ה ד"ה איהו וחיוהי הנ"ל, והיינו ע"י שנעוץ תחב"ס דוקא. וזהו ענין יקוו המים כו' ותראה היבשה, שאף שמצד סדר הבריאה המים גבוהים מהארץ, אך לפי שצ"ל נעוץ תחלתן בסופן ויאיר בהארץ בחי' שלמעלה מהמים לחדש יש מאין, ע"כ גזר אומר יקוו המים כו', והיינו לרוקע הארץ על המים ואזי אח"כ ויקרא אלקים ליבשה ארץ לשון רצון, שנמשך ומאיר כח הרצון עליון המחדש יש מאין, והוא שנאמר אח"כ תדשא הארץ דשא כו' שזהו הכח הניתן בה לחדש יש מאין.

קיצור. ענין מעלת ארץ יש להקדים ענין יש מאין שנמשך מהמל' כי נעוץ תחב"ס דוקא בחי' והחכ' מאין תמצא, ומשם ואילך עו"ע, ובמל' בחי' ארץ מאיר הכח לחדש יש מאין ולכן יקוו המים כו' ותראה היבשה כו' ארץ שרצתה.

ז) אך עכ"ז עכשיו הארץ צריכה ומקבלת מן המים, כי למטר השמים תשתה מים או ממי התהום שאין לך טפה יורדת מלמעלה שאין כו', ועי"ז דוקא יש בה