ה

בבחירתו ורצונו אל הטוב והי' רחוק מלהתאוות אל הרע כו' וכמ"ש במ"א. ולכן טיהר אותם במי המבול, שהו"ע בחי' מים במים כמו שהי' תחלה רק בחי' עיגולים שיש בהם הביטול יותר לפי שהם מעלמא דאתכסיא כו', עד אח"כ ע"י האבות שקיימו התורה וע"י מתן תורה, ועז"נ הבן יקיר לי כו' כי מדי דברי בו שנתתי דיבורי בו בחי' ואשים דברי בפיך שהיא התורה כו'.

קיצור. מ"ש הרמ"ז שהיושר שרשו מהאור שלא הגיע בו הצמצום וכמ"כ האדם ישר גבוה מהמלאכים, ומה שנמשך האדם בארץ דייקא היינו ע"ד נתחב"ס, ולכן נק' דיורים פקחים, אך לפי שבהפקחות נמשך עה"ד טו"ר עי"ז מרדו בבחירתן, וכדי לטהר הארץ הי' ע"י מים שיש בהם מעלת הביטול בלי בחירה כנ"ל, וזהו ויהי הגשם כו'.

ד) וזהו שאח"כ נאמר אלה תולדות נח, ופי' ברבות אלה פסל את הראשוני' דור המבול, כי הנה איתא בכהאריז"ל חטא עה"ד שלא המתין להזדווג עד שבת כ"א בו ביום ו' שימש, וכמ"ש ברבות בראשית ר"פ כ"ב ע"פ והאדם ידע בו ביום שמשו בו ביום הוציאו תולדות, ואפ"ל זהו בחי' חטא עה"ד בחי' והאדם ידע את חוה זה נק' עה"ד, והחטא שאילו המתין עד שבת הי' בבחי' עה"ד ג"כ חיבור עץ החיים שהו"ע אדם העליון כו' והאדם ידע כו', משא"כ כשלא המתין זהו עה"ד טו"ר, ולכן תולדות אלו לא נשלמו ומהם נמשך הדור שמרדו והחזיקו בפלטין ע"ד הנפילים היו כו', שמרדו בבחירתן ונפקחו עיניכם כו'. ונח הוא בחי' שבת כי שבת בחי' נייחא וינח ביום השביעי, ואז גילוי התענוג עליון בחי' ונהר יוצא מעדן כו', ע"כ אז זמן המשכת הנשמות עליונות מבחי' שער החצר הפנימית הפונה קדים אשר ביום השבת יפתח, והוא מבחי' עה"ח אשר על יובל ישלח שרשיו, התגלות עתיק שבבינה, ולכן ארז"ל אשר פריו יתן בעתו שמזדווג מליל שבת לליל שבת כו', ונשמות אלו זהו ענין אלה תולדות נח שפסל דור המבול שנמשכו מבחי' חול כו', כי הנה הנשמות אף שהן מזווג גופני ולכן נתלבשו בגוף גשמי שרשן ממקום עליון יותר מהמלאכים שמזווג רוחני דנשיקין כמ"ש בבה"ז פ' בלק דק"צ ע"פ ברכו ה' מלאכיו, ובבה"ז פ' בראשית [ד]כ"ז ע"פ אעשה לו עזר, והמלאכים נקראים נוני ימא שהם בבחי' הביטול בעצם עד שהמלאך יכול לומר על עצמו שם ה', משא"כ הנשמות שנמשכו להיות יש ונפרד לפי ששרשם מזווג גופני, ועמ"ש מזה באריכות בבה"ז בשלח [ד]מ"ח בד"ה עוי"ל המאמר הזה באופן אחר, שזהו ב' הבחי' דים וארץ. וזהו"ע שמתחלה הי' הקילוס מהמים ובכללן המלאכים נוני ימא וכנ"ל, ונק' אלמים לגבי הנשמות שהנשמות שרשן מבחי' גבוה יותר ע"כ נקראו פקחין, כי הטפה נמשכה מעצמיות החכ' בחי' מדבר לא כמו זווג נשיקין שהוא רק הארה, ועמ"ש מזה