ג

ב) אבל בחי' יבשה הוא עלמא דאתגליא, ונמשך מבחי' יושר שאינו ע"ד התכללות העלול בתוך העילה ושמוקף ממנו, כמו הברואים שבים שהם מוקפים מהים, אלא נהפוך הוא שנעשה יש ונפרד בפ"ע רק שהעילה מתלבש בו. ועיין ג"כ מב' בחי' אלו בלק"ת פ' נצבים בד"ה יו"ט של ר"ה שחל להיות בשבת שם פ"א נת' ענין שני בחי' אלו שזהו ג"כ ענין יחו"ע ויחו"ת. ועיין ג"כ בבה"ז פ' בשלח על מאמר הזהר שם דמ"ח בד"ה עוי"ל מאמר זה באופן אחר שזהו ע"ד כי אל דיעות ב' דיעות כו', ולכן בבחי' יבשה וארץ שייך בחי' דבור והשפעה, היפוך בחי' אלמים כי אין שם בחי' הביטול כ"כ ע"ד כבד פה כו' ובחי' אלם כו'.

אך אע"פ שבחי' הביטול הוא בבחי' עיגולים ביתר שאת וכענין מעלת עלמא דאתכסי' על עלמא דאתגליא ומעלת יחו"ע על יחו"ת, עכ"ז תכלית הבריאה הוא להיות יחו"ת בחי' יש ודבר נפרד אלא שיהי' ביטול היש, וזהו"ע צחוק עשה לי אלקי' כמבואר בת"א ר"פ ויצא בד"ה ושבתי בשלום ובהביאור, ובד"ה כי אברהם לא ידענו גבי והתגלות מדותיו ית' בבחי' אצי' לא הוצרך אלא לצורך נבראים כו'. ועוד זאת כי הרי בחי' מדבר שרשו גבוה מבחי' אלם וכבד פה, וכמבואר באריכות בד"ה מי שם פה לאדם הנ"ל, שז"ע הכלים דיושר דתיקון שנמשכו מבחי' עליונה יותר מהעיגולים דתהו ששם הכלים מועטים. וע' בת"א בביאור ע"פ וקבל היהודים שזה"ע הקדמת נעשה לנשמע ששרש הכלים הנק' נעשה, גבוה מהאור כו', ובד"ה יביאו לבוש מל' ששרש האורות הוא מהקו וחוט, ושרש הכלים מבחי' סוכ"ע שלמעלה מהקו המקיף לכל ארבע עולמות שמשם דוקא נמשך זה הבחי' בהכלי שיוכל להיות יש היפך הביטול של האור כו', וזהו מי שם פה כלי הדבור לאדם העליון בחי' מ"ה וביטול, הלא אנכי כו'. וגם כי בד' בחי' דצח"מ שהם נגד ארמ"ע הרי מדבר הוא בחי' גבוה שבכולן א"כ גבוה מבחי' מים שהם אלמים כו', וכן היושר שרשו גבוה מהעגולים שהעגולים הם בחי' נפש ויושר הוא מבחי' רוח שלמעלה מבחי' נפש.

אך עוי"ל דיורים אלמים שלא היו בעלי בחירה, ודיורים פקחים הם בעלי בחירה, כמ"ש ונפקחו עיניכם והייתם כאלקים יודעי טו"ר, והכל א' כי המלאכים שהם נוני ימא יש בהם הביטול בטבעם ע"ד הביטול של העלול בעילתו ורק למטה ניתנה