שצא

עודנו קטן נראו בו כשרונות נעלים, אשר הפליאו את מוריו וכל מכיריו.

בשנת תר"ח[ednref_79_*] נשא את בת אחיו אדמו"ר מוה"ר חיים שניאור זלמן[ednref_80_ד], אבל אשתו מתה כעבור איזה חדשים.

בשנה ההיא נוסע לעיר וויטעבסק להשתתף באסיפת עסקני הכלל שבאו משקלאוו, ווילנא ופטרבורג, ושוהה כשני שבועות. חוזר שם מאמרי דא"ח ברבים.

בשנת תר"ט — נשואיו עם הרבנית רבקה[ednref_81_ה].

תרט"ו — ע"פ הוראת אביו, מתחיל לעבוד בעסקנות הכלל באופן קבוע ומזכירו הוא ר' שמואל ברין[ednref_82_ו].

תרי"ז — נוסע לקיוב ואח"כ לפטרבורג ע"ד עניני הכלל. עומד בקשור תמידי עם הרב ר' אהרן, הרב דעיר ביליניץ[ednref_83_ז], שהוא הי' בא, לעתים תכופות, לפטרבורג בשליחות מאדמו"ר הצ"צ בענינים צבוריים.

תרי"ח [ednref_84_**] — נוסע לקיוב ואח"כ לפטרבורג להשתדל לבטל גזירת הגירוש על היהודים החוכרים שדות בכפרים ומושבות — ומצליח[ednref_85_ח].

תרי"ט — נוסע לאשכנז להתראות עם עסקני הצבור שמחוץ למדינת רוסיא.

תר"ך — בבואו מאשכנז קורא אסיפת באי כח עסקני הכלל מחסידי חב"ד, וואהלין, ממפלגת המשכילים ומבעלי המסחר. מרציא ע"ד פרטי ההתראות בחו"ל ומציע תכנית עבודה על להבא. במשך זמן קצר אח"ז — מפאת קנאה וכו' — מלשינים את הר"א מביליניץ והוא נאסר ומובל ב"קאנוואי" (בלוית שוטרים מזויינים וע"פ רוב רגלי) — למאהילוב. במקומו ממנה הצ"צ את ר' יצחק רובאשאוו ור' נתן בר' שלמה מאנעסזאן — אבל מפני יראת המלשינות עבודתם היא חשאית.

תרכ"ה — נוסע לפטרבורג ומעביר הגזירה שהכניסו לסענ„ט[ednref_86_ט] בחקים מגבילים ליהודי ליטא וזאמוט.