שפח

ועד"ז הפי' ג"כ כאן שהוא מדריגה שהוא למעלה מגדר מספר. אך מ"מ בהתגלותו יהי' במספר ז' כי הגילוי יהי' לבנ"י ובנ"י הם בנים דישראל סבא עד רום המעלות ובנ"י הוא מדות ומספר המדות הוא ז', ואז יקבלו מלמעלה מבינה, ועל הנהר דבינה יהי' ההנפה לכן והכהו לז' נחלים, אבל בקרי"ס הי' לי"ב גזרים כי הגילוי דקי"ס הי' שיתחבר בריאה עם אצי' והגילוי הי' בכדי שיתעלו י"ב שבטים דבריאה לי"ב גבולי אלכסון דאצי' כמ"ש ששם עלו שבטים דבריאה שבטי י"ה כמו שהוא באצי', וכמ"ש י"ב בקר והים עומד עליהם, ולכן נקרע הים לי"ב גזרים בכדי שכל שבט יעלה במסילתו, אבל לע"ל יהי' גילוי כללות שלמעלה מעלה מהתחלקות ואין שייך שם שום התחלקות שבטים לכן יהי' לז' נחלים. אך איך יהי' הגילוי בזה פליגי רש"י והת"י דרש"י פי' לז' גזרים הוא שיהי' עליות מלמטלמ"ע, והת"י מפרש ז' נחלין היינו שיהי' גילוי מלמעלמ"ט, דכמו בקרי"ס פליגי הזהר והאריז"ל האיך הי' הגילוי, אם נתגלה אצי' בבי"ע או בי"ע נתעלה לאצי', כמ"כ פליגי רש"י והת"י בהגילוי דלע"ל ג"כ. ואז יהי' והדריך בנעלים, כי ענין נעל נתבאר בלק"ת שהוא נעל דשכינתא²⁰, דהיינו שכדי שיוכל להיות נבראים מוגבלים הוא ע"י מלאכים הנק' בשם נעל, דהיינו שכמו שהנעל חופה על הרגל שלא יתגלה, כמו"כ הם חופים לאור מדות דאצי' שלא יתגלו כמו שהן, ועי"ז מתהווים בע"ג, ובנ"י ידריכו לע"ל ע"ז הנעלים כי יתעלו למעלה מעלה מהם, והענין דהנה אי' בזהר הרקיע שיש כדוגמת עתיק לעילא מן גלגלתא דא"ק, ונק' בשם אצי' לגבי א"ק שנק' בשם אדם דבריאה, וכשנופל עליו שם אצי' ממילא יש שם ים ונהר ושם יהי' ההנפה על הנהר ובנ"י יתעלו למדריגה זו, לכן והדריך בנעלים שהם ידרכו על הנעלים ועי"ז והי' מסילה לשאר עמו. ובזה יובן ג"כ מה שמדקדק רש"י ע"פ והי' ביום ההוא יוסיף כו' מאשור ומפתרוס שאינו כ"א ז' גליות דהיינו דע"י בירור ז' מדות היינו ע' לשון בזמן הגלות עי"ז יזכו להגילוי העצום דז' נחלים.