ספרי כ"ק אדמו"ר מהר"ש נ"עתורת שמואלתרל"א ח"אהוספה בוביום הביכוריםשפז

שפז

ולכן והחרים לשון ים מצרים היינו כל מה שנוכל לומר עליו ים מצרים וההוי' דסדר השתלשלות, וכ"ז יחרים ה' שלמעלה מסדר השתלשלות, כי והחרים הוא ע"ד כל חרם לה' יהי', היינו להוי' שלמעלה מסדר השתלשלות. ואז יהי' והניף ידו על הנהר ג"כ, כי נהר הוא בינה שהוא מקור ההשגה, כי חכ' הוא ברק המבריק שהוא למעלה מהשגה אבל בינה הוא השגה ונש"י יתעלו למדריגות שלמעלה מהשגה ולגבי זה השגה מבלבל. ויובן זה ע"ד מה שצם ר"ז מאה תעניתא17 כי היכא דלשכח תלמוד בבלי ממנו, מפני שאין תורה כתורת א"י ולכן בבלי מבלבל לגבי השגת ירושלמי, ולכן צם בכדי שלא יהי' כח הזוכר כלל, וע"ד מה שכדי שתוכל הנשמה להתעלות מגעה"ת לגעה"ע נצרך להיות טבילה בנהר דינור18, הגם כי געה"ת הוא ג"כ מדריגה גבוה, אך לגבי געה"ע מבלבל זאת ההשגה, כמו"כ לגבי המדריגה שיתעלו נש"י יהי' ההשגה מבלבל, ולכן והניף ידו על הנהר. אך ההנפה יהי' בידו, כי ידו הוא כמ"ש ימינך כו' ימינך כו' שכולו ימין לית שמאלא בהאי ע"ק. וזהו ההפרש בין קרי"ס, כי בקרי"ס הי' ע"י מטה היינו לרדות בו פרעה כמ"ש במד"ר מה דרכו של כלב ללקות במקל, כך הקב"ה אין רודה את הרשעים אלא במקל, אבל לע"ל לא יצטרכו למטה כ"א והניף ידו, ומ"ש על לע"ל מטה עוזך כו' היינו ממשלה ומ"ש ורדה היינו ג"כ מלשון ממשלה.

ובזה יתורץ ג"כ למה והחרים על ים מצרים וההנפה על הנהר, דממ"נ או דההנפה וההחרמה היה נצטרך להיות על הנהר, או שניהם על ים מצרים, אך דמפני שוהניף ידו על הנהר דהיינו גילוי ע"ק שהוא למעלה מההשגה ולכן והניף על הנהר שהוא השגה, משא"כ והחרים קאי על ים מצרים כללות השתלשלות. וזהו שאמר במד"ר ע"פ הבל הבלים אמר קהלת דקאי על שבעה ימי בראשית שהוא הכל הבל, דכל מה שנברא בששת ימי בראשית עתידין לבלות וחשיב שם בשלישי יקוו המים ולע"ל כתיב והחרים לשון ים מצרים, כי לגבי הגילוי העצום דלע"ל נק' כל כללות סדר השתל' בשם הבל, הגם כי הוא מדריגה גבוה מאד מ"מ נק' בשם הבל, וזהו והניף ידו על הנהר בינה השגה. אך צ"ל מ"ש והכהו לז' נחלים האיך שייך שם גדר מספר, ולמה לע"ל יהי' דוקא לז' נחלים הלא בקרי"ס הי' לי"ב גזרים. אך הוא עדמ"ש והיה מספר בני ישראל אשר לא יספר, שנק' מספר ע"ש זה שאם הי' בא לידי גילוי הי' מתהווה ממנו למטה מספר בריבוי מאד, וכן על לע"ל כתיב ועמדו רגליו ביום ההוא על הר הזיתים שנת' במ"א הפי' כי רגליו הוא אותיות19, דהיינו שיהי' עליות העולמות למדריגה גבוה אשר א"א לקרות אותו כ"א בשם אותיות, ואם הי' מתגלה קצת דקצת ממנו הי' מתהווה ממנו ריבוא רבבות עולמות עד אין שיעור.

הערות

  1. 17. ויובן זה ע"ד מה שצם ר"ז מאה תעניתא : בהבא לקמן ראה תו"א יתרו סט, ג. מאמרי אדה"ז תקס"ו ע' רטו. מאמרי אדהאמ"צ במדבר ח"ב ע' תמא. וש"נ. סה"מ תרל"ג ח"ב ע' תכא. ועוד.
  2. 18. שתוכל הנשמה להתעלות. . טבילה. . בנהר דינור : ראה בכ"ז תו"א מקץ לא, א. לב, ד. מג"א צו, א. [ובהנסמן בהע' שלפנ"ז].
  3. 19. ועמדו רגליו. . שנת' במ"א. . רגליו הוא אותיות : מאמרי אדה"ז תקע"א ע' נז ואילך. נביאים ע' רנח ואילך. סה"מ תרכ"ז ס"ע ק ואילך. תר"ל ס"ע שכא ואילך. ועוד.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.