שפה
ובזה יובן מהו ההתחדשות דמ"ת10, והלא האבות קיימו ג"כ את התורה עד שלא ניתנה. אך הענין דהנה האבות קיימו את התורה בכח עצמם דהיינו במס"נ, וכמ"ש בס' הבהיר אמרה מדת החסד לפני הקב"ה כ"ז היות אברהם בארץ לא הוצרכתי לעשות מלאכתי שהרי אברהם עומד במקומי, הרי דאברהם אבינו נעשה מרכבה למדת החסד, והוא ע"י שהי' נדיב בגופו ונפשו וממונו, כמו"כ קיום המצות שלו הי' ג"כ ע"י המס"נ שלו, ועי"ז השיג ברוחניות כל מה שיש במצות. אבל כאשר ניתן התורה א"צ למס"נ לכל מצוה בפרט אלא לקיים רצון הבורא ועי"ז מאיר על נפשו גילויים אלו, אך התקשרות צ"ל למצות, דאם מקיים דרך מצות אנשים מלומדה בקרירות לא ימשיך עי"ז כלום, אבל כשמקשר א"ע איזה התקשרות, כמ"ש בשו"ע דבתפילין צריך לשעבד הלב והמוח, וע"י כוונה זו הפשוטה מתקשר לאלקות ומאיר ומתגלה גילוי אלקי על נפשו, אבל מה שקיים אאע"ה הי' זה ע"י עובדות ומס"נ. וזהו מ"ש אני כברוש רענן11 ברוש הוא ארז הגדול בגובה, וכאשר כופפין את ראשו ומניחין עליו איזה דבר הנה אח"כ כשמניחין אותו ונזקף מכפיפותו הרי הוא מגביה את הדבר שמונח עליו למעלה מעלה, כן הוא בנמשל על מצות, כי המצות נשפלו למטה בגשמי' וכאשר מקיים איזה מצוה עי"ז נתעלה הנפש למעלה מעלה. דהנה כל מצוה הוא רצה"ע ב"ה, אך הוא פרטי הרצון, כמו שבת מוחין דאבא, יו"ט מוחין דאימא, ובדרך כלל ג' רגלים הם כנגד ג' בחי' בתי אחותי ואמי, וע"י קיום כל המצות נתעלה הנפש מה שלא הי' יכול להתעלות מצד עצמו, וזהו אני כברוש רענן. וזהו ג"כ מ"ש סולם מוצב ארצה וראשו כו' ומלאכי כו' עולים ויורדים, ואיתא במדרש סולם זה סיני וקאי על תורה, ובמדרש תנחומא דרשו מלאכי אלקים על מצות, כי ע"י המצות נתעלה הנפש וגם ממשיכים המשכת אלקות. וזהו חלקת מחוקק ספון דהמצות הם כמו ספינה שמחברים המשכת אלקות למטה.
ובזה יובן מה שבחג השבועות יוכל להתעלות גם החמץ, כי חמץ קאי על יצה"ר כמ"ש מכף מעוול וחומץ ונק' חמץ שיכול להתחמץ לגמרי, והקרבן הוא שיהפכו אותו מן הקצה אל הקצה, וזהו כל שאור כו' לא תקטירו כי ע"פ סדר השתלשלות אינו יכול להתעלות כ"א צריך לדחות אותו בדרך לא, וזהו לא תקטירו, אך בחה"ש מקריבין לחם חמץ שנתחמץ לגמרי דהיינו מחמת עוצם הגילוי שבחג השבועות יוכל גם החמץ להתעלות. וזהו והניף הכהן אותם על לחם הביכורים תנופה גו' על שני כבשים, כי כבש מורה על סדר השתל' כי הכ"ף רומז על הכתר והבי"ת הוא חכמה ושי"ן ג' מדות, אבל כשב הוא למעלה מסדר השתל'12 דשי"ן קודם לבי"ת מדות דא"א, והניף הכהן אותם למעלה למעלה ממדריגת הנבראים כ"א למדריגת כשב, ועי"ז יוכל להתעלות גם החמץ כי בשבועות הי' מ"ת. והענין דהנה ארז"ל כל המשתמש באור תורה אור תורה מחייהו, ובילקוט הגי' טל תורה13 מחייהו,
הערות
- 10. ובזה יובן מהו ההתחדשות דמ"ת : בהבא לקמן ראה בארוכה לעיל ע' קסג ואילך. וש"נ.
- 11. וזהו מ"ש אני כברוש רענן : בהבא לקמן ראה לקו"ת אחרי כו, ב. דרושים ליוהכ"פ סט, ג.
- 12. כבש. . סדר השתל'. . אבל כשב הוא למעלה מסדר השתל' : ראה בארוכה לקו"ת אמור לז, ב ואילך. לח, סע"ד ואילך.
- 13. והענין דהנה ארז"ל כל המשתמש באור תורה. . טל תורה : ראה בארוכה סה"מ תרכ"ט ע' תז ואילך. [ובהנסמן שם בתחילת המאמר]. סה"מ תרל"ב ח"א ע' קעא. ח"ב ס"ע תרעד. ועוד.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.