שפד

דכתיב ובני ראובן וגו', והיכן משה קבור בחלקו של גד דכתיב וירא ראשית לו כי שם חלקת מחוקק ספון, מחלקו של ראובן עד חלקו של גד כמה הוי ארבעה מילין, אותן ד' מילין מי הוליכו, מלמד שהי' משה מוטל בכנפי השכינה ומלאכי השרת אומרים צדקת כו', והקב"ה מאי אמר מי יקום כו', ור"י אמר והחכמה מאין תמצא, ושם וי"א לא מת משה כתיב הכא וימת שם משה וכתיב התם ויהי שם כו', א"ר חמא בר' חנינא אף משה רבינו אינו יודע היכן קבור כתיב הכא ולא ידע איש את קבורתו וכתיב התם וזאת הברכה אשר ברך משה איש האלקים, פי' הגם שהיה מושל ושליט על שם אלקים וזהו איש האלקים, מ"מ לא ידע קבורתו.

ובכדי להבין כ"ז צריך להבין ענין נתינת התורה⁷, דהנה ארז"ל לא ניתנו דברי תורה חתוכין למשה אלא מ"ט פנים טהור ומ"ט פנים טמא, שזהו נגד חו"ג, כי התורה שרשה ממדות עליונות, וזהו דודי צח ואדום, צח הוא ב"פ מ"ט, ויש בזה צח ואדום חו"ג. ובעבודה הוא כי יצ"ט ויצה"ר שרשן ג"כ מחו"ג, וכדי לאהפכא את היצה"ר ששרשו מגבורה הוא ע"י התורה. והענין דהנה כתיב חלקת מחוקק ספון⁸, מחוקק בגימט' רמ"ח הוא רמ"ח מ"ע, וע"י מגיעים למדריגת ספינה כי ספון הוא מלשון ספינה, דהיינו כמו שהספינה מחברת ברואים שביבשה עם הים⁹, כי ברואים שבים היינו דגי הים המה מכוסים ומובלעים בתוך הים כי זהו חיותם וקיומם, אבל ברואים שביבשה הרי א"א להם להיות בתוך הים, והספינה מחברת ברואים שבעלמא דאתגלייא עם עלמא דאתכסייא. כמו"כ הם מעשה המצות שנשפלו למטה מטה, והנה"א ירד ג"כ למטה ונתלבש בנה"ב, וע"י שיקיים מצוה בגשמיות עי"ז יוכל להשיג השגות כמו בעלמא דאתכסייא.

ובזה יובן מה שהיה נצרך קרי"ס כהקדמה והכנה למ"ת, כי אותות ומופתים שבמצרים היה כדי להוציאם ממצרים, אבל קרי"ס היה הקדמה למ"ת. והענין דכדי שיוכלו נש"י לקבל התומ"צ, ועל ידם יתחבר עלמא דאתגלייא בעלמא דאתכסייא, והם לא ראו מעולם ולא ידעו מה זה הגילוי דעלמא דאתכסייא, לכן הי' תחלה קרי"ס הפך ים ליבשה, דהיינו שנתגלה להם הים שזהו עלמא דאתכסייא וראו הגילוי הגדול דשם, ואח"כ ניתן לישראל תומ"צ ועל ידם מתגלה ג"כ גילויים עליונים. אך זהו ההפרש שבקרי"ס הי' הגילויים ביבשה, אור האצי' רק בבריאה כמ"ש ובני ישראל הלכו ביבשה בתוך הים, היינו לפי שני הפירושים לפי' הזהר וכתבי האריז"ל, אבל ע"י תומ"צ משיגים למטה בעולם העשי' כל ההשגות שבו כמו שמשיגים בעלמא דאתכסייא. ועוד זאת כי קרי"ס הי' הגילוי לפי שעה אבל ע"י קיום המצות משיגים בכל עת ובכל שעה כשמקיים איזו מצוה הרי אז הוא מתקשר א"ע להמצוה, ועי"ז מתגלה ע"י גילויים עליונים.