שפא

הנ"ל שקיום שמו"א הוא ע"י רוחא עילאה היינו התחברות חג"ת מדות עליונות ונה"י וכולא ע"י תורה דאורייתא מחכ' נפקת כח מ"ה אשר שם שורה אוא"ס ב"ה כו'.

והנה שייכות מאמר זהר זה ע"פ דמה ידידות משכנותיך הוא כי ידידות הוא התקשרות אהבה עזה בפנימי' הנמשך בנש"י ע"ד שארז"ל מפרשיתו של אותו רשע למדנו שלשה דברים חשיקה חפיצה דביקה ור"ל אהבה פנימי', ומצינו שנשתבחו נש"י בג' בחי' הנ"ל כמ"ש כי תהיו אתם ארץ חפץ, ולדבקה בו, בכם חשק ה', כי הנה בהשתלשלות חיות אלקות בעולמות יש ב' בחי' כי התחדשות חיות אלקות שנמשך תמיד בכ"י להחיות כל העולמות כמ"ש לעולם ה' דברך נצב בשמים⁷ המחדש בטובו בכל יום תמיד מע"ב, הנה הגם שמהווה ומחדש תמיד אור אלקי הנמשך בעולמות אבל הוא בבחי' העלם והסתר אלקות כי עולם הוא לשון העלם, אבל יש עוד בחי' גבוה מזה והוא תוס' אורות עליונים שבא לפרקים וזה הוא עיקר שיתגלה תוס' אורות כמ"ש אור חדש על ציון תאיר⁸, ובחי' זו נק' ג"כ ידידות פנימית אלקות כמשארז"ל צמצם שכינתו בין ב' בדי הארון⁹, כי בענן אראה כו' ונועדתי כו', ולכאורה הרי מכה"כ ולית אתר פנוי מיני' ומה החידוש במשכן, אלא שבמשכן הי' התגלות והשראת השכינה בפנימית ממש, משא"כ בעולם הוא העלם והסתר.

וזהו שמסיים בזהר אח"כ בשעתא דרוחא דכל רוחין ארום בסימו דנשמתא כו', כי ענין רוחא ורוחא דכל רוחין הוא כמו ב' בחי' הנ"ל בחי' חיות אלקות שמחי' תמיד ובחי' אור חדש הנ"ל, כי רוחא הוא החיות אלקות שנמשך תמיד ומחבר אש ומים חו"ג וזהו קיום וחיות העולמות תמיד, אבל הוא בחי' העלם והסתר כו', ורוחא דכל רוחין הוא גילוי תוס' אורות עליונים ונק' בחי' נשמה, וכמו למשל למטה יש ד' בחי' דצח"מ, דומם הוא בחי' אחרונה ובו חיות מועט, ולמעלה ממנו הוא צומח שיש בו נפש הצומחת, והצומח מקבל חיות משרשו אין לך עשב כו', ולמעלה ממנו הוא בחי' חי שיש בו חיות רוח חיים כו'. אבל כל הג' בחי' אינם בערך המדבר שהוא בחי' יותר גבוה שאין בערך כלל ויש בו נפש המשכלת ושכל להשכיל כו' רק נפש המשכלת שבמדבר הוא רק להשכיל שכל גשמי, ולמעלה נק' בחי' תוס' אורות הנ"ל ג"כ בשם נשמה עדמ"ש נשמת שדי תבינם. וז"ש אם ישים אליו לבו רוחו ונשמתו אליו יאסוף דהיינו רוחו ונשמתו שלמעלה שהוא בחי' גבוה ואז ארום בסימו דנשמתא, בסימו הוא המתקת הדינים לשון מתיקות ותענוג שנמשך אור חדש מלמעלה, ומתמן נפיק קלא דקלא, כי יש חיצונית הקול ופנימית הקול, וע"י גילוי רוחא דכל רוחין בסימו דנשמתא עי"ז מתגלה בחי' קלא פנימאה. וז"ש קול דודי מדלג על ההרים כו'.