שעט

בזוה"ק כו' ר' יוסי פתח מה ידידות

בס"ד.

בזוה"ק ¹ פ' לך לך דע"ז ע"א. ר' יוסי פתח מה ידידות משכנותיך ה' צבאות כמה אית לון לבני נשא כו' לא ידעי ולא מסתכלי על מה קאים עלמא ואינון על מה קיימין דכד ברא קוב"ה עלמא עביד שמיא מאש וממים מתערבין כחדא ולא הוי גלדי ולבתר אגלידי וקיימי ברוחא עילאה ומתמן שתל עלמא לקיימא על סמכין ואינון סמכין לא קיימין אלא בההיא רוחא, ובשעתא דרוחא אסתלק כולהו מרפפן וזעין ועלמא אירתת הה"ד המרגיז ארץ ממקומה ועמודי' יתפלצון וכולא קאים על אורייתא דכד משתדלי באורייתא קאים עלמא כו' ועד"ז איתא בגמ' חגיגה די"ב ב' בשם ר' יוסי הנ"ל אוי לבריות שרואי' ואינם יודעין כו' הארץ עומדת על עמודים ועמודי' על המים ומים על ההרים והרים על הרוח כו' ע"ש. וצ"ל מאמר זהר הנ"ל וגם מהו שייכות להפסוק דמה ידידות כו', וגם מהו שייכות כל הפ' הנ"ל על פ' דלך לך.

הענין הוא דשמיא עביד מאש וממיא הוא בחי' חו"ג, מים יורדי' מגבוה לנמוך הוא בחי' חסד השפעה, ואש טבעו לעלות הוא מדת הגבורה כי התהוות העולם הוא ע"י ב' המדות דוקא חו"ג כמ"ש כי אמרתי עולם חסד יבנה אמנם לא יוכל להיות קיום עולם ע"י מדת החסד לבד כמו שאנו רואים במלכותא דארעא שהנהגת מלוכה א"א כ"א גם ע"י דין ומשפט כמ"ש מלך במשפט יעמיד ארץ שצריך להיות דין ומשפט ובלא זה א"א להיות התנהגות המלוכה כלל, וכך למעלה התהוות העולמות לא הי' יכול להיות ע"י מדת החסד בלבד והי' צריך להיות התכללות חו"ג דוקא היינו אש ומים. והנה אש ומים הם ב' הפכים בטבעם והרוח הוא ת"ת מחבר אותם כמ"ש עושה שלום במרומיו בין מיכאל וגבריאל שאין מכבין זא"ז והוא ע"י בחי' היותר גבוה משניהם² ולכן נק' הקב"ה שלמה מלך שהשלום שלו שמחבר ב' הבחי' חו"ג ע"י גילוי אלקות בעצמו, וכמו"כ הרוח הוא ג"כ מחבר אש למים וזהו בחי' התיקון שנמשך מכח מ"ה כלי להשראת אוא"ס ב"ה אשר לאו מכל אינון מדות איהו כלל, ועי"ז הוא התכללות המדות חו"ג.