שסה
וביאור הענין כתי' פלג אלקי'2, אלקים מי אל"ה, ב' הפכי', וע"י גילוי מי בבחי' אלה עי"ז נעשה מלא מים, הפך ים ליבשה, עלדאתכ"ס וכל מה שיש ביבשה יש בים.
וז"ע פקדת הארץ3 ותשוקקיה, ארץ נש"י ופקידת הארץ זהו ע'י מים שאז תוציא צמחה אהבה מוסתרת שתצא לגילוי. וזהו שורש ענין קרי"ס שיתגלה בחי' עלדאתכ"ס בעדאת"ג, ובזה פליגי, דלדעת כתהאריז"ל נתגלה האצי' בבריאה, ולפי' הזהר נתעלה בי"ע באצי'.
וכך יובן לע"ל4 דכתי' והחרים את לשון ים מצרים, פי' לשון ים מצרים למה כינה הים למצרים להיות כי כל המצרים וגבולים שורש התהוותם הוא מהים, שמסיום האתכסיא נעשה אתגלי', ונמצא כי מצרים הם כל מה שנברא בשי"ב. ולכן מפרש המד"ר הבל דקהלת שז"ע והחרים, והיינו כי נהר נילוס הוא מד' נהרות דמשם יפרד, שהוא שורש הפירוד. ולע"ל (כשיהי' וחד חרוב) יתבטלו כל שורש ענין הפירוד. וזהו והחרים ל' חרם כענין קדש להוי', קדש מילה בגרמי', ראשית הע"ס, מקור דמקור לע"מ, ואז והניף כו' על הנהר הוא בחי' צמצום השכל דהבנה, והכהו לז' נחלים ז"ת דע"י, אך גם בזה יש ב"ד אם מלמטלמ"ע או מלמעלמ"ט, ולפי' רש"י יתעלו ז"ת דאצי' בז"ת דע"י, ולפי' הת"י יהי' ז' נחלין ז' נחלים פי' גילוי' מז"ת דע"י לז"ת דאצי', וכמו כל ענין דלע"ל שיהי' הגילוי למטה כמו למעלה וזהו ביום ההוא יהי', ונמצא מובן מה שה"צ להחרי' תחלה לשון הים.
והניף כו' על הנהר. . צמצום השכל דהבנה: בצידי הגליון נרשם בגוכי"ק: קרי"ס בכדי להיות מ"ת, מ"ט פנים טהור ומ"ט פנים טמא, צ"ל קרי"ס סודכ"ד, וכמו"כ לע"ל בכדי להיות גילוי טל תורה זהו ע"י הכאת הנהר בינה השגה דעכשיו, כענין ר"ז צם מאה תעניתא, כל רב מבבל, סמוכים הארת משה, וכענין הטבילה בנהר דינור.
הערות
- 2. וביאור הענין כתי' פלג אלקי' : הבא לקמן נמצא תוכנו בארוכה לעיל המשך והחרים ד"ה אם בחוקותי ע' שלד.
- 3. וז"ע פקדת הארץ ותשוקקי' : בהבא לקמן ראה בארוכה לעיל המשך והחרים סד"ה ויאמר גו' מחר חודש ע' שמב.
- 4. וכך יובן לע"ל : בהבא לקמן עד סיום הרשימה ראה בארוכה לעיל בסיום המשך והחרים סד"ה וביום הביכורים ע' שסב ואילך.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.