שס

הציווי דא"ס כל יכול כו'. ולכן גם כשעושין המצוה בלא מס"נ כ"א שעושה בכוונה בכדי לקיים מצות בוראו, הרי עי"ז הוא ממשיך המשכות עליונות מא"ס ב"ה רצה"ע שתרי"ג מצות דאורייתא וז' דרבנן הם תר"ך עמודי אור כו', ועי"ז מאיר על נפשו להלבישה בלבוש המצות כמ"ש במ"א¹⁷. ומ"מ צריך שיקיים המצות בדרך עבודת עבד ולקשר א"ע לעשיית המצוה שלא יעשנה בקרירות כדרך מצות אנשים מלומדה, וכמ"ש בטוש"ע שבהנחת תפילין צריך לשעבד הלב והמוח, וע"י הכוונה זו הפשוטה מלובש בה כל פרטי כוונת המצוה שבה וע"י תתעלה נפש האדם. וזהו מ"ש אני כברוש רענן¹⁸, שכמו הברוש שהוא עץ גבוה מאד כשכופפין אותו ומניחי' עליו איזהו דבר הנה כשנזקף מכפיפותו מגביה דבר המונח עליו, כן נמשל בחי' אני שהוא מ"ש אני ה' בהרבה מצות ה"ה כברוש רענן, שהמצות נשפלו למטה בעשי' וע"י שהאדם עושה ומקיים מעשה המצות עי"ז הם מגביהים את האדם למעלה ממקור חוצבו, שלכן הם הם המלאכי אלקי' שעולים ויורדי' בסולם כמ"ש במד"ת, והיינו שירדו להתלבש בדברים גשמי' בכדי שבהם וע"י יתעלו הדברים הגשמי' ג"כ לאלקות והאדם העושה אותם, ויש בהם פרטי' רבים, כמו שבת הוא בחי' מוחי' דאבא, וסוכה הוא מקיפי' דבינה, ובכלל ג' רגלים הם בתי אחותי אמי כו', ותפילין ד' מוחין, וציצית הם ל"ב נתיבות חכ', וכדומה בכל פרטי המצות שבהם וע"י מתעלה נפש האדם כמו העולה בסולם כו'. וזהו שנא' חלקת מחקק ספון, מחקק רמ"ח מ"ע שנק' בשם ספון לשון ספינה, והיינו שכמו הספינה היא אמצעי' שבה וע"י הולך האדם בים, כן מעשה המצות הם בחי' ספינה שבהם וע"י ילך האדם העושה אותם בעלמא דאתכסיא גם בעודו חי בחיי הגשמי' כשהוא מקשר א"ע למעשה המצות בעת עשיית המצוה עכ"פ כו'.

[פ)] ומעתה יובן ג"כ מה שבחגה"ש הי' יכול גם החמץ להתעלות, דהנה חמץ הוא בחי' יצה"ר שנק' חמץ כמ"ש מכף מעול וחומץ והיינו שיכול להתחמץ לגמרי, אמנם ע"י הקרבת שתי הלחם מהפכין אותו מן הקצה אל הקצה, וזהו בחגה"ש דוקא כי ע"פ סדר השתלשלו' א"א להעלות את החמץ כ"א בדרך דחי' ע"ד כל מל"ת שהם ע"ד דחי' שא"א להתעלות, וכענין כלי חרס שבירתן זהו תקנתן, אמנם בחגה"ש לעוצם מעלת הגילוי אז גם החמץ יוכל להתעלות, וע"ד שארז"ל עתיד חזיר ליטהר¹⁹, וכמו הפגימה בשחיטה שיהי' מותר לע"ל כמ"ש ביאור ד"ז באורך בלק"ת²⁰, כן הארה מעין זה מחמת עוצם הגילוי דחגה"ש גם החמץ יוכל להתעלות להיות עכ"פ אכילה לכהנים. והיינו לפי שבחה"ש כתי' והניף כו' על שני כבשים, פי'