ספרי כ"ק אדמו"ר מהר"ש נ"עתורת שמואלתרל"א ח"אמאמרים[וביום הביכורים]שנט

שנט

אינו צריך כלל, ולמה הי' לו ית' לחזק לב פרעה לרדוף אחר בנ"י ושבני ישראל ילכו ביבשה בתוך הים. אלא שזה הי' הקדמה למ"ת, דהנה במ"ת ניתן תומ"צ שהם בחי' ספינה שבהם וע"י ילכו ישראל בעשיית המצות בעלמא דאתכסיא, ואיך ילכו בדרך התומ"צ והם אינם יודעי' עדיין כלל סדר וענין עלמא דאתכסיא, לזה קרע לנו את הים שהוא בחי' עלמא דאתכסיא ונעשה יבשה, שזהו אם עליית הבריאה באצי' או המשכת אצי' בבי"ע לפי ב' הפי' הנ"ל, ואיך שיהי' הרי נעשה מים יבשה וראו הגילוי מעלמא דאתכסי', ואח"כ ניתן התומ"צ שבהם וע"י נמשך מבחי' עלמא דאתכסיא בעלמא דאתגליא. ולכן מברכין על כל מצוה ברוך אתה ה' אלקינו מלך העולם שהוא ההמשכה להיות ברוך ה' מהעולם ועד העולם מעדאת"כ לעלמא דאתגליא כמ"ש במ"א14. ושורש ההפרש שבין קרי"ס למ"ת, שבקרי"ס הי' בדרך אתעדל"ע לבד וכמ"ש מה תצעק אלי בעתיקא תליא כו', וע"י מ"ת שניתן לנו התומ"צ ה"ז בדרך אתעדל"ת אתעדל"ע. וי"ל שקרי"ס הי' ע"ד אתעדל"ע שמעורר אתעדל"ת, להיות כי ראו והשיגו בעת הילוכם אור הגדול שבעלמא דאתכסי', ה"ז הי' להם לאתעדל"ע שאחר שניתן התומ"צ שימשיכו בחי' זו וביתר שאת ע"י אתעדל"ת דקיום התומ"צ (וגם כי בקרי"ס הי' גילוי אור האצי' רק בבריאה לפי ב' הפי', ומזה נעשה למטה הפך ים ליבשה, וע"י עשיית התומ"צ ממשיכי' זה בעשי' הגשמי', שכשעושה המצוה הרי בעת עשייתה הוא בעלמא דאתכסיא, והגם כי אינו משיג זה מ"מ הרי נפשו נלבשת בלבוש זה וגם אבריו נעשו מרכבה לגילוי זה כמ"ש בסש"ב פך"ג בענין היד הנותנת הצדקה כו'). ועוד זאת שבקרי"ס הי' רק לפי שעה, אבל ע"י קיום התומ"צ ה"ז בכל עת ובכל זמן שעושה המצוה שהיא נוהגת בכל עת.

[עט)] ועפ"ז יובן שרש ענין ההתחדשות דמ"ת15, דלכאו' הלא גם האבות קיימו כל התורה כולה עד שלא ניתנה. אך הענין דהנה האבות קיימו כל התורה ע"י עובדות שלהם בכח מס"נ לאלקות וכמ"ש בס' הבהיר הובא בפרד"ס שאמרה מדת החסד כל ימי היות אברם בארץ לא הוצרכתי לעשות מלאכתי, שהרי אברהם עומד ומשמש במקומי, וישמור משמרתי ששמר משמרת מדת החסד כו', וזהו ע"י שהי' נדיב בנפשו ובגופו ובממונו כמ"ש באו"צ16 שער י"ז הוא שער הנדיבות, שכ"ז הי' בכח עצמו במס"נ עצומה. אבל כשניתן לנו התומ"צ הרי ע"י עשיית המצוה שעושה ה"ה ממשיך כל המשכות עליונות עוד ביתר שאת מכמו המשכת האבות, שהרי ארז"ל כל המצות שעשו האבות ריחות היו, אבל אנו שמן תורק דבר שמריקין כו', פי' ריח הוא הארה בעלמא להיות כי הי' זה בכח עצמן, והגם שהיו במס"נ מ"מ כח הנברא מצ"ע אינו יכול להגיע במעלות כ"כ כמו מי שמצווה ועושה שזהו מכח

הערות

  1. 14. מהעולם ועד העולם מעדאת"כ לעלמא דאתגליא כמ"ש במ"א : ראה סה"מ תרכ"ו ע' קלג. תרכ"ז ע' שצה. תרכ"ט ע' ב. תרל"ב ח"ב ע' תמו. וע' תקנה.
  2. 15. ועפ"ז יובן שורש ענין ההתחדשות דמ"ת : בהבא לקמן ראה בארוכה לעיל ד"ה וכל העם. וש"נ.
  3. 16. שהי' נדיב בנפשו ובגופו ובממונו כמ"ש באו"צ : בס' אורחות צדיקים. הובא ונת' בסה"מ תרפ"ט ע' 90 ואילך. תרח"צ ע' קכט ואילך.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.