שנד

מתחילי' מודה אני, וזהו בחי' המזוזה דהוד. וצריך לנצח בהודאה זו כי ענין ההודאה הוא לפי שאינו משיג זה כ"א מודה כמ"ש ענין זה במ"א באריכות¹⁸, ולכן צ"ל בבחי' נצח לנצח א"ע להיות בבחי' הודאה, עד שמגיע ע"י התעוררות רחמים לבחי' העבודה דלאסתכלא ביקרא דמלכא, וזהו פתח א'. והפתח השני שתי המזוזות הם חו"ג, והמשקוף הוא הדעת שנחלק לחו"ג, והיינו בעבודה דואהבת וגו' בכל לבבך בשני יצריך שהם חו"ג, עד שמגיע לבחי' הדעת להיות בבחי' דע את אלקי אביך ועבדהו בלב שלם, פי' לב שלם היינו בשני יצריך ואז העבודה היא בשלימות, וזהו הפתח השני. ועוד יש שני פתחים היינו הפתח האחד [שתי המזוזות] הוא חו"ב והמשקוף כתר, וגם ג' ראשי ראשים הם ג"כ משקוף ושתי המזוזות. אך מה שאמרו לעולם יכנס אדם שיעור שני פתחים היינו שהעבודה שיוכל האדם להגיע מלמטלמ"ע הוא רק שני הפתחים [התחתונים], ושני הפתחים העליונים נותנים לו בבחי' מתנה מלמעלמ"ט, אמנם כמו שהנותן מתנה אינו נותן כ"א למי דעביד לי' נייחא, כן אין נותנים מלמעלה בחי' שני הפתחים העליונים כ"א למי שהגיע בעבודתו ונכנס שיעור שני פתחים שמלמטלמ"ע, ואז נותנים לו בחי' שני פתחים שמלמעלמ"ט.

ועפ"ז יובן ענין דוד ויהונתן, שדוד הוא בחי' הב' דלת"ן שמלמטלמ"ע, ויהונתן הי' לו מס"נ על דוד שקראו שאול בן נעות המרדות והכלימו והוא עמד במס"נ על בחי' השני פתחים הנ"ל ניתוסף לו ה"א שהוא מהפתחים העליונים, וכמו יוסף שע"י הבירור זכה לה"א עילאה כן יהונתן ע"י המס"נ דדוד זכה ג"כ לה"א, ולכן עד הכריתות ברית דדוד הי' נק' יונתן ואח"כ ע"י דוד ניתוסף לו ה"א, כענין בעטרה שעטרה לו אמו ביום חתונתו דוקא, כן ע"י חיבורו בשכינתי' בחי' דוד שהי' מרכבה לבחי' המל' זכה לתוס' ה"א, וכמו יוסף יהוסף.

[עה)] ומעתה יובן ג"כ ענין הסימן שמסר לדוד שיורה בקשת¹⁹ אם החצים ממך והנה קחנה ובואה כי שלום לך אין דבר, פי' הקשת הוא ג' בני נח שהם ג' גווני הקשת²⁰, והחצים שמורים בקשת זהו בחי' הבירורים שמבררים מבחי' התהו, שהם ז' מלכין קדמאי' ושבעים לשון שכל אלו הם מבני נח, ולכן אמר לו אם יאמר הנה החצים ממך והנה היינו שגמר כל הבירורים, קחנה ובואה כי שלום לך שכבר נגמר הבירורים, אין דבר, פי' שאין דבר עוד הצריך בירור, ואם יאמר הנה החצים ממך והלאה לך כי שלחך ה', פי' שלחך לברר בירורים עוד שעדיין לא נשלמו הבירורים. והי' צריך לידע זאת משאול להיות כי שאול הי' מלך הראשון על