ספרי כ"ק אדמו"ר מהר"ש נ"עתורת שמואלתרל"א ח"אמאמריםומעתה יובן כו' בעטרה שעטרה]שנב

שנב

קבורתו של משה בערב שבת בין השמשות. והענין הוא דהנה ענין בין השמשות הוא לא יום ולא לילה, כ"א שהוא מחבר יום ולילה, והוא בעצמו אינו מהות כלל9, וכמו ענין הקרן זוית שהוא עצמו אינו מהות בפ"ע10, כי כל מה שנמשך בכותל מזרח עד"מ ה"ה מזרח, וכל כמה שנמשך בכותל דרום הוא דרום, וא"כ מהו הקרן, הנה הוא אינו מהות בפ"ע כלל כ"א שהוא מחבר, ועד"ז יובן בענין בין השמשות שהוא אינו לא יום ולא לילה כ"א המחבר, וא"כ כשהוא אינו מהות בפ"ע ה"ה בבחי' ביטול ואין, שאינו תופס בעצמו שיהי' דבר בפ"ע כ"א אין וביטול. ולכן בית קבורתו של משה שארז"ל ע"ז לעליונים נדמה להם למטה ולתחתונים נדמה להם למעלה11, פי' לעליונים נדמה להם למטה היינו בבחי' חכ'12, ולמעלה נדמה להם שזהו למטה, ופי' נדמה שזהו רק דמיון, אבל באמת הנה הוא למעלה, וכנ"ל בענין המחבר כו', ולתחתונים היינו מבינה ולמטה נדמה להם למעלה. וכשהי' צריך לבוא בחי' זו בבחי' בריאה, הגם כי הארץ נבראת ביום ראשון אמנם זהו בד"כ, אבל בפרטיות בכדי לבוא לבחי' בריאה דבר פלא וגבוה כזו דקבורתו של משה שלעליונים נדמה כו', א"א הי' שיברא ביום פרטי כ"א בבין השמשות שהוא אין, וגם איזה בין השמשות, בין השמשות דערב שבת, ונודע כי אותו ערב שבת הי' ר"ה כי בך"ה באלול נברא העולם, ואדה"ר נברא ביום וא"ו למע"ב שהוא ר"ה, ובר"ה הוא תקיעת שופר שנודע ששופר הוא בחי' בינה, ושבת הוא בחי' קדש כמ"ש ושמרתם את השבת כי קדש היא, וא"כ הבין השמשות דערב שבת הנ"ל שהוא ר"ה שופר בינה, ויום השבת הוא קדש, הנה הממוצע ביניהם הוא בחי' שער הנו"ן וכנ"ל, ולכן נברא אז בית קבורתו של משה כמדרגתו שבעת הסתלקותו השיג בחי' שער הנו"ן דבינה, לכן בערב שבת בין השמשות דברה"ע שהיא ג"כ בחי' שער הנו"ן נברא אז בית קבורתו, והיינו שאז נתגלה בחי' זו בארץ שבכללה נברא ביום ראשון כו'.

ועפ"ז יובן ענין מ"ת שהי' ג"כ ביום החמשים, דהנה ארז"ל ע"פ אמרות ה'13 וגו' מזוקק שבעתים א"ר ינאי לא ניתנו דברי תורה חתוכין למשה אלא מ"ט

הערות

  1. 9. בין השמשות הוא לא יום ולא לילה. . בעצמו אינו מהות כלל : ראה בכ"ז [נוסף להנסמן בהע' שלפנ"ז] סידור עם דא"ח נא, ד. מאמרי אדהאמ"צ נ"ך ע' קעו. לקו"ש ח"ד ע' 1223. שיחת ש"פ נצו"י תשמ"ב (התוועדויות תשמ"ב ח"ד ע' 2242. 2250). שיחת ש"פ בהו"ב תשמ"ה (התוועדויות תשמ"ה ח"ד ע' 2079). וראה גם לקו"ש חי"ב ע' 81 (בשוה"ג). ס' מפענח צפונות ע' קעז-ח.
  2. 10. ענין הקרן זוית. . אינו מהות בפ"ע : ראה בארוכה ביאוה"ז לאדהאמ"צ קמד, ג ואילך. ולהצ"צ ח"א ע' תסד ואילך. אוה"ת נ"ך ע' קלו ואילך. סה"מ תרכ"ז ע' קעו. תרכ"ט ע' לח. רפט. ועוד.
  3. 11. שארז"ל ע"ז לעליונים נדמה להם למטה ולתחתונים נדמה להם למעלה : בהבא לקמן ראה [בשם הה"מ]: מאמרי אדה"ז תקס"ה ח"א ע' קפד. לקו"ת במדבר יב, א. אוה"ת ברכה (כרך ה) ע' ב'קסג ואילך. ועוד.
  4. 12. פי' לעליונים נדמה להם למטה היינו בבחי' חכ' : ראה לקו"ת במדבר שם יב, סע"א [ועד"ז במקומות שנסמנו בהע' שלפנ"ז]: כי שער החמשים דבינה הוא הממוצע בין חכמה לבינה כו', ולכן לעליונים היינו לגבי אין ממש נדמה למטה כו', ולגבי תחתונים בחי' יש והשגה נדמה שהוא למעלה דהיינו שהוא בחי' אין ממש.
  5. 13. ועפ"ז יובן ענין מ"ת. . ארז"ל ע"פ אמרות ה' : הבא לקמן בפיסקא זו מיוסד על אוה"ת יתרו ע' תתצא-ב [ד"ה וידבר גו' לאמר]. וראה גם סה"מ תרכ"ז ס"ע שב ואילך. וע' שיג. סה"מ תרנ"ח ע' מד. עת"ר ע' קיז-ח. עטר"ת ס"ע תג-ד. תרפ"ח ע' קלא-ב.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.