שמו

שיקבלו הע' לשון חיות מיוסף יסוד ז"א צ"ע, והיינו כי עיקר חיות הניצוץ הוא מה שנותנים לו חיות מהקדושה שיוכל להתעלות, ובלא זה ה"ה בכלא ומאסר, ויוסף ע"י שהי' במצרים נתן כח בהם שיוכלו להתברר, ע"ד שנת' בד"ה ויברך יעקב את פרעה¹⁰ הוא שנתן כח בפרעה שיוכל להתברר וכן יוסף נתן ג"כ כח ע"ז, וזהו סיבת ירידתו מה שהורד יוסף יסוד ז"א למצרים, ומ"מ הי' צריך לברכת יעקב כי אין קורין אבות אלא שלשה כו', וע' בד"ה מי יתנך (ל"א¹¹) מענין ירידת יוסף למצרים. וזהו שאמרו החייתנו פי' שהרגישו בעצמם חיותם שקיבלו מיוסף שהוא מה שנתן בהם כח שיוכלו להתעלות, וזהו שהעבירם ממקומם מקצה ארץ מצרים עד קצהו כמ"ש בס"פ ויגש, והיינו שעשה בהם הזזה ממקומם כו'.

[סט)] וביאור הענין הנה ארז"ל בר"ה יצא יוסף מבית האסורים¹², פי' שיוסף כמו שהוא במאסר בכלא זהו כשק"נ חופה על יסוד ז"א, ויציאתו מבחי' כלא פועל להיות בחי' כלה בה"א כלתה נפשי, והיינו להיות ואל אישך תשוקתך, וזהו בר"ה שאז זמן פקידת עקרות, וכנ"ל בענין בני חיי ומזוני שבמזלא תליא כו', ומ"מ צ"ל וה' פקד, וממילא יוצא יוסף יסוד ז"א לחירות, וגמר יציאתו לחירות הוא בשלימות הבירורים שיהי' לע"ל במהרה בימינו אמן, כי הלא עדיין ג"כ בכל ר"ה יוצא יוסף מבית האסורים, והיינו מפני כי עדיין לא נגמרו הבירורים ובהכרח שהמברר יתלבש במקום המתברר, ולכן לא די במה שבחי' מל' יורדת לברר בירורים, אלא שגם הארת יסוד ז"א בחי' יוסף הוא ג"כ בכלא עד שמעט מעט יוצא בכל שנה, והיינו שגם עכשיו יש ענין יציאתו מבית האסורים, וזהו בר"ה יצא יוסף היינו בכל זמן שיש ר"ה עדיין. משא"כ בגמר הבירורי' יצא לגמרי, ועצמות יוסף העלו ביציאתם ממצרים, ונודע כי יש בשר גידין ועצמות¹³, ונמצא יש מה שנשאר עדיין במצרים, וכל הגליות נק' ע"ש מצרים כמ"ש במד"ר, ולכן בכל ר"ה יצא יוסף מבית האסורים.

ושרש ענין הבירורים הוא בחי' ז' מלכין קדמאין שנפלו בשבה"כ, והוא מ"ש בספד"צ¹⁴ פ"א ז' מלכין קדמאין דמיתו וארעא אתבטלת, פי' וארעא אתבטלת פי' בזהר"ק¹⁵ אם אין נחלים אין ים, ולכן ארעא אתבטלת, גם כי בנין המל' מהגבורות וצריכה לחסדים דדכורא להמתיק גבורות דנוק' וכשנפלו ז' מלכין קדמאין ומתו, וז' מלכין קדמאין הם מדעת עד יסוד, בלע הוא סוד הדעת לכן ארעא אתבטלת מפעולתה ומ"מ לא נפלה בשבירה, וזהו סוד והארץ לעולם עומדת