שמב

מ"מ מעיינים אם ראוי או אינו ראוי כו'. ועד"ז יובן בענין בני חיי ומזוני שהגם שבמזלא תליא, מ"מ צ"ל דין ומשפט אם ראוי המבקש הדבר הזה שיעשו לו בקשתו, הן אמת כי בבחי' המזלא הם בחי' ונוצר ונקה אינו תופס מקום כלל, שהרי משם נמשך סליחות עוונות, מ"מ יש דין ומשפט אם להעלות לשם וכנ"ל במשל. ונמצא יתורץ מ"ש וה' הוא וב"ד הם ע"ב סנהדרין שיושבין בהיכל הזכות לעיין אם ראוי למלאות בקשה זו ואח"כ מעלים. וכן מ"ש ועבדתם וגו' ובירך את לחמך ואת מימך לא תהי' משכלה ועקרה את מספר ימיך אמלא, דהן אמת שבני חיי ומזוני במזלא תליא, מ"מ תלוי ג"כ בזכות אם להעלות לבחי' מזלא, ולכן צ"ל ועבדתם את ה' אלקיכם הוא בחי' וה' הוא וב"ד בכדי שיזכה בב"ד שראוי למלאות בקשתו בבני חיי ומזוני, ואז יעלו זה לבחי' מזלא כו', ומשם יומשך בני חיי ומזוני.

[סו)] וזהו פקדת הארץ, בכדי להיות פקידת הארץ בגשמים מבחי' מים שמעל השמים כו' שמ"ג בחי' ז"פ אור שבעת הימים כמ"ש רש"י בפסחים, מ"מ צ"ל אם בחוקתי תלכו שתהיו עמלים בתורה כי ואד יעלה מן הארץ ולפ"ע ההעלאה כן נמשך ההמשכה, והגם כי מזוני תלוי במזלא, מ"מ אם בחוקתי תלכו דוקא אז ונתתי גשמיכם וגו', והיינו כי ענין הגשם הוא באתעדל"ת אתעדל"ע, ולכן ע"י ואד יעלה מן הארץ הוא ענין אם בחוקתי תלכו שתהיו עמלים בתורה עי"ז ונתתי גשמיכם בעתם, וזהו כמו שבני במזלא תליא מ"מ צריך להיות זכות כנ"ל. וזהו פקדת הארץ ותשוקקי', והיינו כמו פקידת הארץ הגשמי הוא בגשמים, כ"ה בענין מה שנש"י קרוים ארץ כמ"ש כי תהיו אתם ארץ חפץ, הנה פקידת הארץ זה הוא לבוא לבחי' תשוקה וכמארז"ל במד"ר בראשית פ"ה למה נקרא שמה ארץ שרצתה לעשות רצון קונה, לשון רצוא והיינו הרצוא לבוא לשורש ומקור נש"י שקדמו לכל³⁴ כנ"ל, והיינו להיות בבחי' ועמך לא חפצתי, פי' מי לי בשמים כי שמים וארץ ג"ע התחתון והעליון, ובאמת צריך האדם לבוא במדריגת רצוא ותשוקה שלא יחפוץ לא בגעה"ת ולא העליון ולא עוה"ב, כל מה שהוא עמך אפי' בחי' כי עמך מקו"ח מאחר שזהו רק עמך לא יחפוץ בזה, כ"א שיהי' עיקר חפצו ורצונו לבחי' אוא"ס ב"ה העצמי ולא בבחי' מה שהוא עמך. וזהו פקדת ארץ הוא בחי' נש"י להיות ותשוקקיה היינו להיות בבחי' תשוקה ליכלל וליבטל באוא"ס ב"ה עצמותו ומהותו.

[סז)] וזהו ויאמר לו יהונתן³⁵ מחר חדש, פי' מחר יהי' יחוד שמשא וסיהרא, ונפקדת מלשון וה' פקד, שע"י שיפקד מושבך פי' שיהי' חסר מקום מושבך, עי"ז יפקדך אבי שאול מרחובות הנהר בחי' בינה, היינו מקור לבחי' ההשתלשלו' כענין מי ברא אלה, מי הוא בחי' בינה, ברא אלה ו"ק דז"א, ועי"ז היינו ע"י היחוד דשמשא